ישראל נמצאת בעמדת המתנה להתפתחויות במספר תהליכים המתנהלים במקביל, העשויים להגיע לנקודת הכרעה בימים ובשבועות הקרובים, ולהשפיע על מצבה האסטרטגי ועל הארכיטקטורה האזורית בשנים הקרובות. מדובר, בראש ובראשונה, במגעים לגיבוש מתווה חדש להחזרת החטופים והחטופות, בהסלמה המתגברת בצפון מול חיזבאללה, ובאפשרות לכינון נורמליזציה עם סעודיה. כל זאת על רקע הסיכון להוצאת צווי מעצר נגד בכירים ישראלים על-ידי בית דין הפלילי הבינלאומי בהאג. לכאורה מדובר בתהליכים נפרדים, אבל בפועל קיימת זיקה ישירה והדוקה ביניהם, ולכל התפתחות באחד המסלולים תהיה השפעה מיידית ודרמטית על האחרים.
דומה שהמפתח טמון בהצלחה או בכישלון לגבש מתווה חדש להחזרת החטופים והחטופות. הצלחה תוביל להפסקת אש ממושכת בעזה, ובסבירות גבוהה גם בצפון, נוכח הקשר הישיר שנסראללה יצר בין הזירות. זאת באופן שעשוי לסלול את הדרך לקידום תוכניתו הגדולה של ביידן, שבבסיסה ברית בין ישראל למדינות ערב ונורמליזציה עם סעודיה כנגד הציר הרדיקאלי בהנהגת איראן. שר החוץ בלינקן כבר הבהיר כי ללא הפסקת אש בעזה, לא ניתן יהיה לקדם את הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה. מהצד האחר, כישלון המגעים לעסקה, טומן בחובו פוטנציאל להסלמה רחבה בעזה (מבצע ברפיח) ויתכן גם בצפון, ובוודאי יקרין לשלילה על האפשרות לקידום נורמליזציה.
יתרה מכך, בפני ישראל ניצבות למעשה שתי דרכים מרכזיות לשינוי המציאות הביטחונית בצפון שתאפשר את חזרת עשרות אלפי התושבים לבתיהם. האחת, היא באמצעות השגת הסדר עם חזבאללה להשגת כוחותיו צפונית לליטאני. התנאי לכך הוא כאמור הפסקת אש בעזה. השנייה, באמצעות מבצע צבאי, העלול להוביל למלחמה רחבה עם חזבאללה. לשם כך, לצד ההיערכות הצבאית, ישראל צריכה לפעול להכנת העורף ולהבטחת המטריה המדינית, הביטחונית והכלכלית מצידה של ארה"ב.
למבצע ברפיח עלולות להיות הקרנות שליליות גם על מערכות היחסים, המתוחות ממילא, עם ירדן ובעיקר עם מצרים, בשל החשש מצידה מגלי פליטים שינסו להימלט אליה. חשוב להדגיש כי התיאום ושיתוף הפעולה עם מצרים חיוניים לקידום מבצע ברפיח וכדי לייצר מכשול למנוע את המשך ההברחות דרך ציר פילדלפי (בעיקר דרך המנהרות) כנדבך מרכזי במיטוט היכולות הצבאיות של חמאס.
מבצע ברפיח גם טומן בחובו פוטנציאל שלילי להאיץ את התהליכים בבתי הדין בהאג, בשל החשש לפגיעה באוכלוסייה ולהחרפה במצב ההומניטארי, ואף להוביל להוצאת צווי מעצר כנגד בכירים ישראלים. מדובר בנזק אסטרטגי רב-מימדי עבור מדינת ישראל, שישפיע לא רק על היכולת להמשיך במלחמה, אלא גם על שיתופי הפעולה שישראל מקיימת עם מדינות המערב, בייחוד בתחומים ביטחוניים וצבאיים, אבל לא רק.
הנשיא ביידן שואף לקדם הסכם עם סעודיה, כבר בטווח הזמן הקרוב, בשל סד הזמנים הפוליטי בו הוא נמצא, נוכח הבחירות לנשיאות ולקונגרס, האמורות להתקיים בנובמבר השנה. למעשה, נראה כי נותרו לביידן כחודשיים בלבד בניסיון להשיג את ההסכם, לפני שמערכת הבחירות נכנסת לישורת האחרונה. לתפיסתו של הנשיא, להסכם עם סעודיה יש השלכות מדיניות, כלכליות וביטחוניות מרחיקות לכת על מעמדה של ארה"ב בזירה הגלובאלית בכלל ובמזה"ת בפרט, ולכן נראה כי הוא נחוש לקדמו עם או בלי ישראל. על כן, תרחיש של המשך הלחימה בעזה, עלול להוביל את ביידן לקדם הסכם בילטראלי עם יורש העצר הסעודי, שבבסיסו ברית הגנה בין שתי המדינות, ויתכן גם רכיבים נוספים הקשורים לעסקאות אמל"ח ולפיתוח תוכנית גרעין אזרחית בממלכה.
במציאות הנוכחית, לכל החלטה שרה"מ נתניהו יקבל יהיו השלכות מרחיקות לכת על עוצמתה/חולשתה האסטרטגית הרב-מימדית של מדינת ישראל לשנים רבות קדימה. בפני נתניהו ניצבת הזדמנות היסטורית להוביל את ישראל לדרך של עוצמה אסטרטגית ולחולל שינויים מרחיקי לכת, ובראשם כינון ברית אזורית רחבה כנגד האיום האירני המתעצם. זו העת להחלטות אמיצות והרות גורל ולאימוץ אסטרטגיה אזורית רחבה על פני פוליטיקה מקומית. כל החלטה אחרת עלולה להתחוור כבכייה לדורות.