כל מנכ״ל טוב יודע שיש שלב שבו יש לחתוך את ההפסדים, או כמו שוורן באפט אמר: ״אם אתה מוצא את עצמך בבור תפסיק לחפור״. כבר הרבה זמן שישראל, ארצות הברית ומצרים לא מובילות אלא מובלות על ידי מנהיגי חמאס והסיבה היא חוסר איזון מובנה במשא ומתן.
אנחנו מתנהלים מול מרצחים שאין להם ערך לחיי אדם. הם מוכנים להקריב מאות אלפים מבני עמם תמורת עוד סיקור תקשורתי רע לישראל. לאויב כזה ודאי לא אכפת להרוג עוד כמה עשרות משלנו. לכן צריך לעשות חושבים מחדש.
קודם כל צריך לקחת לסנוואר את הקלפים, את כולם. ככל שסנוואר מחזיק יותר זמן בחטופים והמלחמה מתארכת הוא זוכה לעוד ועוד הישגים שסימן לעצמו - הישגים בתקשורת העולמית, בדעת הקהל העולמית שהבורות חוגגת בה, שבירת הלב שלנו ופירוק האחדות של החברה הישראלית וקריעת קרע בינה ובין העם היהודי בעולם.
מישהו מתישהו ישלח טיל לכיוון ישראל וכשזה יקרה על ישראל להתייחס לטיל הזה כאל 250 טילים ולחדש את הלחימה עד שהחמאסניק האחרון ימות. צה"ל יכול לעשות את זה, מפקדי צה"ל אמרו שהם יכולים להתמודד עם תסריט כזה של סיום המלחמה עכשיו וחזרה ללחימה מתי שיוחלט. אבל התנאי צריך להיות: שחרור של כולם, להשיב את כל החטופים והחטופות וכל הגופות למשפחותיהם, אלינו.
מבחינת חמאס הסכם הפסקת אש הוא ״הודנה״. הודנה אינה סיום המלחמה והכרה בזכות שלנו לחיות כאן, אלא הפסקה לצורך התארגנות מחדש והמשך המלחמה עד ניצחון מוחלט שהוא רצח או אסלום של כולנו, לכן היו סמוכים ובטוחים שחמאס יעניק לצה״ל את ההזדמנות להביס אותו.