באיחור של חודשים, צה"ל פעל סוף־סוף כדי להשתלט על מעבר רפיח מצדו העזתי, להבדיל מהצד המצרי. נשאלת השאלה, מדוע זה לא קרה עד ימים אלה, לאחר שהיה ידוע וברור לכל בר דעת שמעבר רפיח הוא עורק החיים החשוב ביותר של הטרור החמאסי. לאלוהים פתרונים.
רוב הציבור: לנתניהו חשובה יותר הקריירה מהחטופים; אך כמה מנדטים הוא קיבל? | הנתונים המלאים
להשתיק את בן גביר? דיווח: ביידן אישר מבצע קצרצר ברפיח - ואז הולכים לעסקה
על פי דברי גורמים מדיניים רמי דרג, ההשתלטות של צה"ל על מעבר רפיח אמורה להיות הפרומו של הכניסה לעיר שהפכה להיות "סטלינגרד החמאסית", אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו התחייב בחודשים האחרונים מעל כל במה ומול כל מיקרופון שצה"ל ייכנס לרפיח במלוא עוצמתו, ועורר בכך תחושה בעם ישראל שכניסת צה"ל לרפיח תביא למיטוט מוחלט של חמאס, להשבת החטופים, תביא לכך שהשמש שוב תזרח בין עזה לרפיח ובא לציון גואל.
יחיא סנוואר הערמומי ניסה ברגע האחרון לעצור את הטנקים של צה"ל ששעטו מאזור כרם שלום לעבר מזרח רפיח, כשפרסם הודעה דרמטית: "מסכים אני". דהיינו, מוכן לקבל את ההצעה הישראלית להשבת החטופים ולהפסקת האש על פי המתווה האחרון שישראל הציגה. סנוואר ידע מראש שבישראל לא יאמינו לו, יבדקו ויבינו שבעצם הוא שינה־תיקן סעיפים בהסכם שישראל מתנגדת להם. אולם, מנגד, הוא הבין בערמומיותו שההסכמה שלו להפסקת אש ולהשבת החטופים תעורר נגד ישראל זעם נוסף בעולם, כשישראל תוצג כמי שמתנגדת להסכם ולהפסקת אש.
סנוואר כמובן ידע שזה גם יחריף את המתיחות בין ממשלת נתניהו לממשל האמריקאי ולמצרים, ובעיקר ייצור לחץ אדיר וכאוס בתוך מדינת ישראל, כאשר משפחות החטופים ותומכיהם יחריפו את המאבק למען הסכם ושחרור החטופים מול אלה שתומכים בהמשך המלחמה. אם תרצו, עוד ניצחון של סנוואר מול ההתנהלות הכושלת וחסרת האחריות של ממשלה הזויה, שעדיין לא יודעת לאן היא מובילה את המדינה. היא מנסה, בעזרת סיסמאות והבטחות שווא, ליצור תחושה של "פסע מניצחון".
זאת כשלמעשה אחרי שבעה חודשים של מלחמה ללא תכלית ותוצאות אנחנו מתקרבים לרגעי האמת של הממשלה הזו, אמת שתיחשף בקרוב, כאשר צה"ל יסיים את התמרון ברפיח, כשלא ברור עדיין אם הצבא יממש הלכה למעשה את הבטחת נתניהו ואומנם ייכנס במלוא עוצמתו לתוך רפיח וישתלט עליה.
מה שברור הוא שאחרי סאגת רפיח הממשלה הזו תיחשף במלוא מערומיה. האפשרות הראשונה היא שלמרות התמרון לתוך רפיח ונזק בינלאומי, על כל המשתמע מכך, כשאין שחרור חטופים ואין חיסול של סינוואר, כשמרבית מחבלי חמאס מצליחים לברוח ולהסתתר בצפון ובמרכז הרצועה, צה"ל ייאלץ לשלוט ברצועה עם כוחות גדולים. כך למעשה יתחיל עידן של "לבנוניזציה" בתוך הרצועה במחיר דמים כבד, עם המשך של שיגור רקטות לעבר יישובי העוטף כמו לפני 7 באוקטובר.
הזירה הצפונית תמשיך "לדמם", עשרות אלפי העקורים לא ישובו לבתיהם וצפון המדינה יהפוך לאזור נטוש ושומם. כלכלת מדינת ישראל, שהייתה מופת לשגשוג והצלחה, תידרדר למציאות מדאיגה שתורגש בכל בית בישראל. יחסינו הבינלאומיים יגיעו לשפל שכמוהו לא ידענו. האנטישמיות תגיע לשיאים, המצב הפנימי בישראל יידרדר לשפל מדאיג שיביא איתו שבר לאומי חברתי. בקיצור, מציאות עגומה מאוד ומדאיגה מאוד, שתערער את החיים במדינת ישראל בכל המובנים. מציאות שתחזיר את מדינת ישראל לשנות ה־90.
מנגד, אם הממשלה תקבל את ההסכמה של חמאס לשחרור החטופים, בעיקר בגלל לחץ אמריקאי, היא תיפול. יפילו אותה השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, שלא יוכלו להרשות לעצמם, מתוך האידיאולוגיה ההזויה שלהם, להסכים להסכם שנחשב בעיניהם לכניעה לחמאס. למרות שלא יהיה להם קל להיפרד מהשררה, מהשלטון, מתוך ידיעה שהם כנראה לא ישובו למעמד הזה לעולם. מה שאומר שזה סוף דרכו של ראש הממשלה נתניהו, שייכנס להיסטוריה כמי שהביא על עם ישראל את האסון הנורא ביותר מאז השואה.