צינטולה אמנם היה מזוהה עם הארגון הפרוגרסיבי "ברנצי" (שלו קשרים עם ארגון האופנוענים הקיצוני הרוסי "זאבים ליליים"), אך בארגון התנערו מניסיון ההתנקשות. להבדיל ממדינות אחרות באזור, דוגמת סרביה, סלובקיה הצעירה קיבלה את ריבונותה בשנת 1993 בדרכי שלום, והיא לא ידעה, עד כה, אלימות פוליטית.
פיצו גם הודיע פעמים רבות כי הוא יפעל לעכב את כניסתה של אוקראינה לנאט"ו - דבר שהרתיח רבים בקייב. למרות הכעסים הפוליטיים, נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, הודיע כי הוא מזועזע מהאירוע.
על פניו, לאוקראינה יש מה להרוויח מהחלפת ראש הממשלה בסלובקיה, אך מבלי הוכחות בשטח - יהיה קשה מאוד להטיל את האשמה על השלטון בקייב. באופן אבסורדי, למרות הידידות הקרובה בין פיצו לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, האחרון דווקא עשוי לגזור את הרווח הכי גדול מהאירוע
את מדיניות החוץ הרוסית באירופה ניתן לסכם במשפט אחד: מציאת נקודות תורפה במדינות אירופאיות, ופעולה נקודתית ממוקדת באמצעות מפעל שלם של לחימה היברידית. רוסיה מחזקת את הימין הקיצוני ואת השמאל הקיצוני במדינות אירופאיות רבות, ומרחיבה את השסעים התרבותיים, הפוליטיים, והכלכליים, על מנת ליצור באירופה תמונה של חוסר אחדות.
כל עוד באירופה אין אווירה של אחדות כנגד התוקפן - הקרמלין יוצא מרווח. זו הסיבה מדוע לרוסיה יש עניין בפילוג ובשיסוע של הפוליטיקה האירופית לקראת הבחירות המתקרבות לפרלמנט האירופי. ניסיון ההתנקשות ברוברט פיצו מוביל להתחזקות של הכוחות הקיצוניים באירופה, מימין ומשמאל, והדבר יבוא לידי ביטוי בחוסר היכולת של אירופה לעמוד מאוחד כנגד רוסיה התוקפנית. אולי רוסיה לא ציידה את יוראי צינטולה באקדח, אך היא תנצל את הסיטואציה שנוצרה עד תום.
התרעות פיקוד העורף