בדיון שהתקיים היום בביהמ"ש הבינ"ל בהאג, הציגה דרום אפריקה את הטיעונים שלה בבקשה הנוספת (הרביעית במספר) לצווים זמניים נגד ישראל.
דרום אפריקה ביקשה מביהמ"ש להוציא צווים זמניים המורים לישראל קודם כל על הפסקת הלחימה ברפיח ונסיגת הכוחות הישראלים, ובנוסף גם מתן גישה חופשית לגורמים ההומניטריים של האו"ם, מתן גישה חופשית לוועדות חקירה בינ"ל ולעיתונאים כדי שיוכלו לאסוף ולתעד ראיות ועדויות, ולוודא שצה"ל לא יפעל כדי לסכל זאת. נציגי דרום אפריקה הציגו במשך שעתיים הסברים מדוע חשוב שביהמ"ש יענה לבקשה.
כדי להצדיק את הבקשה לצווים חדשים דרום אפריקה טענה ברהיטות שישראל לא עומדת בצווים הקודמים שהוצאו על-ידי ביהמ"ש, ויש צורך דחוף בצווים החדשים כדי להציל את הפלסטינים בעזה מהתוקפות הישראלית. הם הציגו ראיות רלוונטיות ועדכניות שונות, ובכללן המצב ההומניטרי הקשה בעזה, מספרי ההרוגים והפצועים, קברי האחים שנחשפו לאחרונה בחאן-יונס ובבית-חולים שיפא. דרום אפריקה הציגה גם התבטאויות של חיילים ופוליטיקאים, ובכללן ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גלנט ושר האוצר בצלאל סמוטריץ, אשר מבטאות, לכאורה, את הכוונה להשמיד את עזה ותושביה.
בדומה לדיון הקודם, נציגי דרום אפריקה הציגו תמונה חד-צדדית ולא התייחסו בכלל לתפקיד של חמאס, אירועי השבעה באוקטובר או מצבם של החטופים במסגרת הלחימה של ישראל בעזה. ההתייחסות היחידה הייתה לכך שגם אם ישראל טוענת שהיא פועלת מתוך הגנה עצמית, הרי שהגנה עצמית אינה יכולה להצדיק רצח-עם. נציגי דרום אפריקה גם לא התייחסו לכך שמצרים היא זאת שמונעת את הפתיחה של מעבר רפיח, והתקיפות של חמאס על כרם-שלום הן אלה שגרמו לסגירה הזמנית של המעבר בשל צרכי בטחון.
חשוב לציין שלא כל הטיעונים העובדתיים של דרום אפריקה מסולפים או מטעים. האזור של רפיח מאוכלס במאות-אלפי עקורים, והמצב ההומניטרי שם קשה ומורכב מאד. ככל שישראל תבקש להרחיב את הפעילות באזור הזה, צה"ל יצטרך להיות זהיר מאד כדי לא לבצע פשעי מלחמה במהלך הפעילות הזו ולהימנע מפגיעה ישירה או לא מידתית בלא-מעורבים. כמו כן, חלק מההתבטאויות של מהבכירים והניסיונות של מפגינים למנוע כניסת משאיות וסיוע הומניטרי לתוך רצועת עזה מציבים את ישראל בסכנת הפרה למחויבויות שלה לפי צווים קודמים שהוצאו כלפיה על-ידי ביהמ"ש הבינ"ל.
האתגר המשפטי העיקרי מבחינת דרום אפריקה הוא שעל מנת להצדיק את הבקשה לצווים ואת ההליך עצמו, היא לא יכולה להסתמך על האשמות בפשעי מלחמה. לביהמ"ש הבינ"ל אין כלל סמכות לדון בפשעי מלחמה בהקשר הישראלי. המסגרת המשפטית היחידה בה יכול ביהמ"ש הבינ"ל לעסוק היא המסגרת של רצח-עם על בסיס אמנת רצח-העם אליה ישראל הצטרפה.
ההליך המשפטי הראשי בנוגע לקיומו של רצח-עם ייקח עוד שנים רבות ובסופו, בטוחני, שביהמ"ש הבינ"ל יכריע לטובת ישראל. עם זאת, גם אם ההופעה הישראלית מחר תהיה מוצלחת ומשכנעת, הניצחון העיקרי של דרום אפריקה הוא לא בהכרח בקבלת הצווים על-ידי ביהמ"ש הבינ"ל, אלא בעצם היכולת שלהם לגרור את ישראל שוב ושוב לדיונים בהאג בהתראה קצרה, כדי להתמודד עם בקשות חדשות לצווים זמניים. בעוד אין מקום לראות בעצם קיום הדיונים הבעת עמדה של שופטי ביהמ"ש הבינ"ל נגד ישראל, אין ספק שמדובר באמצעי יעיל מאד מבחינת דרום אפריקה להשחיר את מעמדה של ישראל בקהילה הבינ"ל.
ד"ר עדו רוזנצוייג