עסקת הנורמליזציה עם סעודיה מתקרבת לרגעי ההכרעה. הנשיא ביידן, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, וראש הממשלה נתניהו, נמצאים במירוץ נגד השעון בניסיון לגבש את העסקה כבר בשבועות הקרובים, לפני שמערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב נכנסת לישורת האחרונה.
אחרי ההודעה הדרמטית בהאג: מה המשמעות של הוצאת צווי מעצר לנתניהו וגלנט?
"גרימת השמדה ופגיעה מכוונת": התובע בהאג מבקש להוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט
זאת, מתוך ההערכה, כי אם לא תושג עסקה לכל המאוחר עד אמצע יולי (לפני הועידה הרפובליקנית, במהלכה טראמפ יקבל את המינוי הרשמי כמועמד המפלגה לנשיאות), היא עלולה להידחות לממשל הבא, ובסבירות לא מבוטלת לפחות עד לאחר שהנשיא הנבחר יאייש את הכוורת שמסביבו ויעצב את מדיניות החוץ של ארה"ב.
עד השבת השחורה ב-7 באוקטובר, היה נדמה שישראל וסעודיה מתקדמות לעבר הסכם נורמליזציה, כפי שגם השתקף בדבריו של יורש העצר הסעודי בראיון לרשת הטלויזיה פוקס, שבועות ספורים קודם לכן. עם זאת, המלחמה שפרצה עצרה את המומנטום והנשיא ביידן אף טען כי אחת הסיבות למתקפת הטרור הרצחנית היתה לבלום את התהליך.
עסקת הנורמליזציה היא למעשה עסקה משולשת רב-מימדית, שהתנאי למימושה הוא שכל צד ימלא בה את חלקו, כדי לאפשר את יצירת השלם. הנשיא ביידן צריך להסכים לדרישות של יורש העצר הסעודי (ברית הגנה בין ארה"ב לסעודיה, אספקת מערכות נשק מתקדמות ופיתוח תוכנית גרעין אזרחית בממלכה). יורש העצר מצידו אמור להסכים לקדם הסכם נורמליזציה עם ישראל.
זאת, בין היתר, במטרה להשיג את תמיכת חברי הסנאט הרפובליקנים הנחוצים לאשרור העסקה (חלק מההסכמים בין ארה"ב לסעודיה דורשים רוב של שני-שליש מחברי הסנאט, קרי ביידן צריך להשיג את התמיכה של לפחות 16 סנטורים רפובליקנים).
לעת עתה נראה, כי המוקש העיקרי שלכאורה מונע את קידום העסקה הוא הסירוב של נתניהו לדרישת ארה"ב וסעודיה לשילוב גורמי הרשות הפלסטינית בתהליכי שיקום רצועת עזה, ולהציג אופק מדיני לפלסטינים. יש להדגיש, כי אם עד פרוץ המלחמה, היו כאלו שחשבו שניתן לעקוף את הסוגייה הפלסטינית, הרי כיום ברור כי לא ניתן יהיה להתעלם ממנה והיא מהווה מרכיב הכרחי בעסקה הגדולה.
נוכח ההבנה של שלושת המנהיגים מה מונח על כפות המאזניים והתלכדות האינטרסים להשיג את העסקה הנחשקת, יתכן כי הם ינסו למצוא נוסחת פשרה שתאפשר לכולם לחיות בשלום איתה ולהציג כי עמדו על דרישותיהם הבסיסיות בסוגיה הפלסטינית. סימנים לכך ניתן לראות בדברים של נתניהו, כי המבצע ברפיח יימשך שבועות בודדים בלבד.
החשאיות האופפת את השיחות שקיים היועץ לביטחון לאומי של הנשיא ביידן, סאליבן, בסעודיה ובישראל; השיחות החשאיות שקיים בעומאן לפני מספר ימים, יועצו של הנשיא ביידן, מקגורק, עם גורמים איראנים; התמונה הלבבית של יורש העצר הסעודי עם יריבו, נשיא האמירויות; והעובדה שהשר גנץ הותיר לנתניהו פתח מילוט של מספר שבועות, שלכאורה עשוי לאפשר לראה"מ מרחב פעולה לקדם את העסקה.
מעבר לכך, הדיווחים כי ארה"ב וסעודיה סיכמו למעשה את מרבית פרטי העסקה, ועשויות לקדם הסכם בילטראלי בתרחיש של כשלון העסקה הגדולה, נועדו ככל הנראה להגביר את הלחצים על נתניהו להתגמש בעמדותיו. ברקע לכך גם החשש מהוצאת צווי מעצר כנגד בכירים ישראלים על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.
מדינת ישראל נמצאת כיום בצומת T הרה גורל לעתידה, שלכל החלטה לאיזה כיוון לפנות יהיו השלכות מרחיקות לכת על עוצמתה/חולשתה האסטרטגית הרב-מימדית לשנים רבות קדימה. למעשה, בפני נתניהו ניצבת ההזדמנות לכונן ברית אזורית רחבה ולקדם הסכם שלום היסטורי עם המדינה החשובה ביותר בעולם הערבי והמוסלמי.
חיוניות שיתופי הפעולה האזוריים הומחשה רק לאחרונה בבלימת מתקפת הטילים והמל"טים מאיראן. למעשה, מדובר בכינון מחנה בהובלת ארה"ב כנגד הציר האיראני, העשוי לשנות את מאזני הכוח במזרח התיכון. מנגד, כישלון המאמצים לגבש הסכם נורמליזציה עלול לערער עוד יותר את מערכת היחסים המתוחה ממילא בין הנשיא ביידן לראש הממשלה נתניהו ולפגוע בקשרים עם מדינות ערב.
בסופו של יום, שאלת המפתח היא האם נתניהו יעדיף פוליטיקה מקומית ושימור ממשלתו או אסטרטגיה אזורית רחבה, או במילים אחרות – איזה BB יוביל את קבלת ההחלטות של נתניהו– ביידן ובן סלמאן מצד אחד או בן גביר מהצד האחר.
ד"ר שי הר-צבי, ראש התחום האזורי והבינ"ל במכון למדיניות ואסטרטגיה באונ' רייכמן, לשעבר מנכ"ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים