מי שצפה בראיון שנתן לרשת CNN התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, קארים האן, יתקשה לייחס לו אנטישמיות או אנטי ישראליות. האן הוא דמות מוכרת לישראלים רבים, ביקר בישראל, לרבות בעוטף עזה בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, ואין בין מכריו מי שיחשוד בו במניעים אנטי יהודיים או אנטי ישראליים. 

מסתמן: הוועדה למינוי בכירים צפויה לאשר את מינוי נציב שב"ס החדש
שישה קציני משטרה מחטיבת התביעות נבחרו לשמש כשופטי ביהמ"ש השלום

עו''ד יובל קפלינסקי ממשרד גדעון פישר ושות' (צילום: יחצ)
עו''ד יובל קפלינסקי ממשרד גדעון פישר ושות' (צילום: יחצ)

כשהוא מדבר על שלושת הצווים שיצאו נגד אנשי חמאס – סינוואר, דף והנייה - הוא מדבר מהלב. כשהוא עובר לדבר על שני הצווים שיצאו נגד הצד הישראלי הוא הרבה פחות נלהב ומדבר כמי שכפאו שד על חשדות שיש כלפי הצד הישראלי בפשעי מלחמה הקשורים בתקיפת יעדים אזרחיים וגרימת תנאי רעב.

לגבי התוצאה האופרטיבית של צווי מעצר, אם וכאשר יצאו, הרי ששם יש א-סימטריה בכיוון ההפוך: שגרת חייהם של אנשי החמאס לא תשתנה בהרבה, ולעומתם ימצאו עצמם ראש הממשלה ושר הביטחון מנועים מלטוס למדינות רבות בעולם. אלה הן למעלה מ-120 מדינות שחברות באמנה שהקימה את בית הדין הפלילי הבינלאומי ומחויבות להסגיר אליו את המבוקשים שעוברים דרכם, בקיזוז מדינות שהתחייבו כלפי ארה"ב שלא להסגיר לבית הדין גורמים אמריקאים או גורמים הנמנים על בעלי בריתה של ארה"ב.

מדינות "מקוזזות" אלה הן בעיקר מדינות אפריקה ויבשת אמריקה, בעוד מדינות מובילות תהיינה מחויבות כלפי בית הדין. התוצאה המשפטית היא, איפוא, דרמטית. קשה לראות תרחיש של מעצר בפועל של מישהו מהמבוקשים של בית הדין. כולם יזהרו וימנעו מלהגיע למקומות המיועדים לפורענות. 

ולגבי העתיד, קשה לראות כיצד בית הדין מבטל צווים שכאלה. שוחרי שלום יכולים אולי לחלום על ימים ורודים בעתיד בו יתפתח באזורנו תהליך שלום דינמי, ואז לחצים פוליטיים מצד קואליציה של העולם המערבי והעולם הערבי המתון ידרשו מבית הדין להקפיא צווים שמשבשים תהליך שלום קריטי בו נדרשת חופשיות ישראלית מירבית. לחלום עדיין מותר.

הכותב הוא עו"ד יובל קפלינסקי ממשרד גדעון פישר ושות', לשעבר מנהל המחלקה הבינ"ל בפרקליטות המדינה