מצב נפיץ: הסכנה הקיומית שנבלעת בין שאר האיומים על ישראל | דעה

חדי העין הצליחו ודאי לאתר בין שצף הידיעות החדשותיות המתפרסמות בקצב מסחרר תמיד, ומאז השבעה באוקטובר ביתר שאת, את הכותרות העוסקות בהכבדה של יוקר המחיה.

הלחימה הרב-זירתית שנכפתה על משפחות בישראל – הנאלצות להדוף חדירה עוינת של עליות מחירים מידיות וחדות בכל תחומי החיים כמעט, תוך כדי שהן מצוידות במשכורות שאינן מתעדכנות באופן שיכול לגשר על התהום הכלכלית שבין הכנסותיהן לבין הוצאותיהן, היא מצב נפיץ. ככל שישנה סכנה קיומית למדינת ישראל, היא נובעת מן הפערים החברתיים המעמיקים לא פחות מאשר מן אויבנו המפלצתיים מחוץ.

בדומה למערכה הצבאית, גם המערכה החברתית-כלכלית לא נוצרה בריק. ההשקעה החברתית בתחומי הרווחה, הבריאות, התעסוקה והחינוך לא תואמת את התגברות והתרחבות העומסים על השירות הציבורי, בין השאר כנגזרת של מצבה החברתי המתדרדר של האוכלוסייה; משרות מקצועיות חשובות מאוישות על ידי אנשים חסרי ניסיון רלוונטי; התשתית החוקית והמנהלית של השירותים נזהרת מפני התחייבויות של ממש לאזרחים; תהליך מיצוי הזכויות שכן נתונות לאזרחים הוא ארכאי, פוגעני ולא נגיש בצורה בלתי סבירה (זאת למרות יוזמות נקודתיות שניתן ללמוד ולשכפל אותן); תהליכי התייעלות כמו גם מכרזים מונעים על ידי שיקולים בלעדיים של קיצוץ במשאבים מבלי לתת את הדעת על הצורך גם להתמקצע; עוד ועוד לחצים מופעלים כדי לכרסם בהשכלתם והכשרתם של מי שאמונים על אספקת השירותים והטיפול בפועל. כל אלו הם קרקע פורייה להצמחת חברה שבורה, משוסעת, ובעיקר שקטה. כזו שלוקחת עוד ועוד הלוואות, שנכנסת עמוק יותר למינוס, שיוצרת בועות ומובלעות כלכליות שיתנפצו – קודם כל בפנים שלה.