על מהות הערבובים בע"מ. על שום היכולת לזרוק את המטוטלת הפוליטית לצד סתם כי אפשר. כאילו אין מלחמה, חטופים, עקורים, מפונים, חשש מהרגשות השליליים נגד ישראל בעולם, וחוסר ודאות שפוגש אותנו בכל צעד ושעל. הפעם, בניגוד לניסיון להסוות, גם היה ברור מאליו שמדובר בערבוב הקלחת ללא סיבה. ועוד לא דיברנו על חוק הגיוס, ועל הנחיצות בחיילים שככל הנראה לא מצליחה להיראות דחופה מספיק בקרב מנהיגי המגזר החרדי. ואני מדגישה מנהיגים, כי בחברה החרדית יש אנשים שמתגייסים ומבינים את ערך השמירה על המדינה. רק שמגנים אותם בחוגים הצפופים, ומסיגים אותם אפילו מהמחשבה ללבוש מדים ולקחת חלק.
אי אפשר להתייאש באופן מוחלט, אז לא לחשוב על האפשרות הנ"ל. אין לי ספק שעוד נראה את הימים האחרים כמאמר השיר, אבל השבוע הזה, ההתעסקות הזו, בהחלט הצליחה להגדיש את הסאה הגדושה ממילא.
התרעות פיקוד העורף