בדצמבר 1976 הוביל משבר דת ומדינה להפלת ממשלת יצחק רבין ולהקדמת הבחירות. בצוהרי יום שישי התקיים טקס ממלכתי לקבלת מטוסים חדשים בבסיס תל נוף. הטקס התארך עד לאחר כניסת השבת, ופרץ משבר קואליציוני בשל חילול שבת המוני של השרים שהשתתפו בטקס. מפלגת פועלי אגודת ישראל הגישו הצעת אי־אמון בממשלה, שבה נמנעו שרי המפד"ל. ראש הממשלה יצחק רבין בחר לראות בהצבעתם התפטרות ופיזר את הכנסת, מה שהוביל לבחירות מוקדמות ולבסוף לעליית הליכוד לשלטון במהפך 1977.
"משבר המשחן" בסוף שנת 1999 היה הסדק הראשון בממשלת אהוד ברק. הוחלט להעביר טורבינות של חברת החשמל במהלך השבת כדי לצמצם ככל האפשר את שיבושי התנועה. בעקבות כך יהדות התורה פרשה מהקואליציה של ממשלת אהוד ברק, ובישרה על תחילת הקץ על ממשלתו. המשבר סביב "חוק החמץ" בין יו"ר הקואליציה של ראש הממשלה נפתלי בנט, עידית סילמן, לבין שר הבריאות ניצן הורוביץ היה הסימן לסופה המתקרב של ממשלת בנט־לפיד.
ראש הממשלה נתניהו קיווה שחוק הרבנים יהיה אתנן פוליטי שימתיק למפלגות החרדיות את הגלולה המרה שבנושא הגיוס, ואולם נתניהו לא שמר מספיק טוב על הבית. מספר חברי כנסת מהליכוד, ובהם משה סעדה, אלי דלל, טלי גוטליב ועוד, הודיעו כי הם לא יתמכו בחוק הרבנים, ובנוסף - הוא עורר התנגדות בקרב ראשי ערים, וכך המרד של חברי הכנסת מהליכוד הצליח לכופף את נתניהו ואריה דרעי, אך הסדקים הקואליציוניים ממשבר חוק הרבנים נותרו.
משוכה גבוהה הרבה יותר, ונראה שהיא בלתי עבירה, היא חוק הגיוס. בג"ץ בהחלטה דרמטית, אך צפויה, הורה השבוע לממשלה לקיים את החוק, היינו לגייס באופן שוויוני את כל קבוצות האוכלוסייה, ולהפסיק את המימון לישיבות בהיעדר הסדרה חוקית של פטור מגיוס. בעקבות מלחמת חרבות ברזל ישנו סחף פוליטי משמעותי כנגד המשך מתן פטור מגיוס לבני ישיבות, גם בקרב סיעות הימין וחברי כנסת מהליכוד. שר הביטחון יואב גלנט הצהיר שלא יתמוך בשום חוק גיוס חדש מבלי שתהיה סביבו הסכמה רחבה. לעמדה זו הצטרפו גם ח"כ יולי אדלשטיין, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ושר הכלכלה ניר ברקת. חברי כנסת נוספים כבר הצהירו שלא יתמכו בהצעת החוק הישנה מלפני המלחמה של בני גנץ שרה"מ מנסה לקדם.
בהינתן פסק הדין של בג"ץ, הפסקת התקצוב, והיעדר רוב פוליטי להעביר את חוק הגיוס החדש, עושה רושם שממשלת נתניהו לא תצליח לשרוד פוליטית את משבר חוק הגיוס הנוכחי.
התרעות פיקוד העורף