על אף זאת, לא ניתן למצוא ביקורת כלשהי על איומיו של השגריר מצד מזכ"ל האו"ם גוטרש, שבידיו מופקדת לכאורה מגילת האו"ם למשמרת. הוא לא קרא לשגריר האיראני לחזור בו מאמירה המפירה את עקרונות היסוד העומדים מאחורי עצם קיומו של האו"ם. לא פחות מפתיע הוא שאף אחת מהמדינות המובילות את הקהילה הבינלאומית באו"ם לא מצאה לנכון לקרוא את האיראנים לסדר.
נראה שגוטרש בוחר באופן מביש להתעלם מההפרות הבוטות של אמנת האו"ם על ידי איראן. בעוד המזכ"ל ואנשיו מפגינים דרך קבע זריזות מדאיגה, ואף התלהבות ויעילות כשהם ממהרים לגנות את ישראל, גם תוך הסתמכות על נתונים כוזבים ומפוקפקים שמסופקים על ידי חמאס וגופי או"ם העוינים בגלוי את ישראל, כמו גם על דיווחים תקשורתיים מוטים, הם מעדיפים להעלים עין מהתנהגותה של איראן.
נראה שהתופעה הזאת מייצגת רכיב נוסף בהידרדרות של האו"ם, ובירידה דרמטית בכל אמינות ואפקטיביות שאולי היו לו בעבר. עובדה זו כשלעצמה מעלה את השאלה אם לאחר כ־80 שנות פעילות, לא הגיע הזמן שמעצמות רציניות ואחראיות (אם בכלל קיימות כאלו) תחשובנה מחדש על העיקרון של ארגון עולמי, לנוכח העובדה שהאו"ם נחטף לחלוטין ונלקח כבן ערובה על ידי אלה הנחושים להשמיד את הקהילה הבינלאומית המאורגנת במקום להגביר את יעילותה ונחיצותה.