השר, תועד מטייל בחוף הים יחד עם ילדיו ופמליית מאבטחים כשסביבו נשמעו קריאות תמיכה ונגד גם יחד. בינתיים ובזמן שבן גביר מצטלם עם תומכיו, נראה כי מושלך חול, כך לפי התיעוד, לעברו ולעבר מאבטחיו על ידי אדם שנמלט ככל הנראה מהמקום, כך לפי הדיווחים.
אמה של החשודה בהשלכת החול, שרון, התראיינה לחדשות 13 בדמעות, וקראה לשחרר את בתה חולת האפילפסיה שעצורה, לדבריה, בגלל "כמה גרגרי חול".
אז במקום לומר לאימא של נועה: "גברתי, הבת שלך חשודה שזרקה חול לעברו של שר בממשלת ישראל, אין ברירה, זה החוק. מי שמטריד עובד ציבור עלול להיעצר, זה לא בסדר" - נותנים לה את מלוא הבמה ומשכנעים אותה שהבת שלה עוכבה על לא עוול בכפה. וככה רבותיי, נראית הסתה.
ובכן, אני, שלא בוחרת בעוצמה יהודית וכלל לא תומכת בהיותו של השר כחבר בממשלה, תוהה האם הסיקור הזה היה דומה אילולא מדובר בשר מהקואליציה הנוכחית.
למה בעצם? כי מדובר כרגע באחד האנשים השנואים כביכול במדינה וכמובן, החוקים על "תקיפת עובד ציבור" ככל הנראה לא חלים על מי שתוקף בדרך לא דרך, באמצעות חפץ או "כמה גרגרי חול", את אחד מחברי הממשלה הנוכחית.
כשעובד ציבור מותקף, התוקף ייעצר, תחת "משטר" בן גביר או תחת כל ממשל אחר, כך לפחות במדינת ישראל. אמנם קצת איבדנו את הראש, התחלנו לפרוץ לבסיסים צבאיים ולבתי מעצר, לחצות את גבול עזה ולחסום כבישים, אבל רגע, אנחנו מדינת חוק, בכל זאת.
אבל הקרקס התקשורתי הזה קצת מזכיר לי את פרשת נעמה יששכר, שנעצרה ברוסיה בגין אחזקת חשיש, זוכרים? איך התקשורת הישראלית הפכה אותה למעין "גיבורה לאומית"?
אז נכון שחול עוד לא הרג אף אחד, אבל היום זה חול ומחר זה חפץ אחר לעברו של ח"כ או שר אחר, מהממשלה הנוכחית או הבאה אחריה. אם השלכת חול או כל חפץ אחר לעברו של שר בממשלת ישראל יעבור ל"סדר היום", הדבר יהווה הבלגה ונרמול, מה שיהפוך ללגיטימציה שגם ככה מרחפת מעל ראשנו.
נכון לרגע זה, נועה בת ה-27 החשודה במעשים שזוכה לאהדה ברשתות החברתיות ומכונה "גיבורה", שוהה במעצר בכלא נווה תרצה ומכחישה את המיוחס לה. מעצרה הוארך אתמול על ידי השופט רועי פרי, סגן נשיא בית משפט השלום בתל אביב.
התרעות פיקוד העורף