נוצרה כאן למעשה מלחמת מוחות א-סימטרית: בעוד אנו לא יודעים מה כוונותיו האמיתיות, והאם פניו של סינוואר לעסקה, הוא יודע עלינו הכל. בעיתון הגרמני "בילד" פורסם מסמך ההנחיות הסודי אשר אותר במחשבו של סינוואר ונתפס במנהרות ח'אן יונס. המסמך מאפשר הצצה אל התסריט הזדוני שבמרכזו משחק אכזרי ברגשות הציבור הישראלי בעזרת סרטוני חטופים וזאת כדי לקרוע את החברה הישראלית מבפנים.
המסמך נכתב כבר בשלבים הראשונים של המו"מ, וכל מה שמתואר בו, למעשה התרחש במציאות של החודשים האחרונים:
"יש לשנות כל הזמן סעיפים חשובים בהסכם ולהציג דרישות כדי שהמו"מ ימשך הרבה זמן".
"להמשיך ולהפעיל לחץ פסיכולוגי דרך משפחות החטופים – כדי להגביר דרכם את הלחץ הציבורי על ממשלת האויב".
"בעזרת שחרור סרטונים, להוביל את משפחות החטופים לייאוש כזה שיעשו הכל לשחרור יקיריהם – כולל לפנות נגד ממשלתם".
המסמך גם מדגיש את החשיבות של הפניית כל האשמה על אי הגעה להסכם כלפי ממשלת ישראל. לכן מנחה סינוואר את צוות המו"מ שלו כי עליהם לעשות הכל כדי שחמאס "לא יוכל להיתפס כאחראי לכישלון ההסכם" ומורה להם להבהיר לתקשורת שחמאס הסכים להצעות ארה”ב, אבל העסקה נכשלת רק בגלל "העקשנות" של הצד הישראלי.
כמו בסיפור על שרלוק הולמס על "הכלב שלא נבח", לעיניים ישראליות ומערביות קופצים שני נושאים אשר אינם מופיעים כלל במסמך: ציר פילדלפי והסבל של האזרחים העזתים. לא רק שציר פילדלפי, הנמצא בצידה הדרומי של הרצועה, אינו מוזכר כלל, אלא שיש הוראה ספציפית מסינוואר להסכים, ואף לדרוש הכנסת כוחות צבאיים ערביים לרצועה כדי שהללו יוצבו על מה שהוא מתאר כ"גבול הצפוני והמזרחי" (כלומר הגבול עם ישראל) שמטרתם אחת: "עליהם לשמש כגורם מרסן שימנע מהאויב (ישראל) להיכנס לעזה לאחר סיום המלחמה, עד אשר תארגן תנועת חמאס מחדש את יכולותיה הצבאיות".
כלומר, הדיבורים בישראל על כוחות שיחליפו את שלטון חמאס אינם מרתיעים את סינוואר, אשר יודע ששליטתו על אוכלוסיית עזה מוצקה – אבל הוא בהחלט מוכן לקבל כל גורם בינלאומי שעצם נוכחותו ברצועה תקשה על ישראל לפעול בה בהמשך. כמובן, שחמאס גם מצפה למיליארדי דולרים אשר יופנו לשיקום הרצועה. אל תדאגו לבמאי המוכשר סינוואר – גם מזה הוא ידע לגזור קופון.
ומה עם אזרחי עזה, האם אין לסינוואר אינטרס להחיש את קצב המו"מ כדי למנוע את המשך ההרג והסבל של האוכלוסייה האזרחית שלו? הסיבה שאנו חושבים כך מגיעה מכך שאנו לא באמת מכירים את צורת חשיבתו, שהיא כה שונה מכל הפרשנים הישראלים והמערביים המנסים לקרוא את כוונותיו.
עבור סינוואר אין כל משמעות לחיי אדם. אפילו לא של אזרחי עזה, שמותם הוא רק אמצעי עבורו לעורר בעזרתו את דעת הקהל העולמית נגד ישראל. השלבים בתסריט ברורים: תחילה שימור שלטונו בעזה, לאחר מכן הרחבת השליטה של חמאס על כל הרשות הפלסטינית ובהמשך מיטוט של מדינת ישראל.
תכניתו הגדולה של סינוואר היא לממש את חזון האחים המוסלמים (שחמאס הוא תנועת-בת שלה) להפצת הג’יהאד הרדיקלי בעולם כולו. לשם כך חשוב לו הנרטיב כמנצח, כסלאח א-דין מודרני. לא רק חיי אזרחיו שלו אינם חשובים עבורו, אלא גם חיי החטופים - הם כולם כלי בידיו להשגת יעדי הג’יהאד.
התרעות פיקוד העורף