המורים לא צעקו סתם כי בא להם להפריע לשר החינוך נפתלי בנט בוועידת החינוך. בתכנית היל"ה מעסקים מורים המטפלים בנוער בסיכון, נוער קצה. הם מעסקים באמצעות "רשת עתיד", רשת חיצונית למשרד החינוך, במילים פשוטות, עובדי קבלן. אז איך זה עובד? משלמים להם שכר שעתי, מה שאומר למשל, שבתקופה של חופשות משרד החינוך, כארבעה חודשים בשנה, לא מלמדים וגם אין משכורות.

ועוד משהו: חוסר וודאות תעסוקתית - עם סיום שנת הלימודים, סימן שאלה ענק מרחף לגבי השנה הבאה. בעוד שלמורים שמעסקים במשרד החינוך, ברור שמתייצבים לעבודה באחד בספטמבר, מורי "רשת עתיד" ימשיכו לדאוג בכל שנה מחדש, האם יעסקו, איך יעסקו, ומי שלא מעסק בתחילת השנה, וזה קורה לא מעט, הולך הביתה. ככה מתייחסים פה למורי קבלן, שבסה"כ מלמדים ילדים בסיכון, ילדים שקופים.

ועוד משהו - ארגון "כוח לעובדים" שמייצג אותם, שואף להעביר מה שיותר מהם להעסקה בהסכם קיבוצי, ומתוך 1,300 מורים בתכנית, יותר משליש עדיין מעסקים בשכר שעתי, שום זכויות. הטענות המוצדקות של מורי התכנית כלפי שר החינוך נפתלי בנט, הן שהוא מסרב לפגוש אותם. הטענות בגדול הן לא כלפיו אלא כלפי מי שהמציא את השיטה הנפסדת הזאת.

אבל בנט, שעכשיו זו המשמרת שלו, מסרב לפגוש אותם. מה מפחיד את השר שיש לו תקציב חינוך ענק? הדרישה הכל כך צודקת שלהם לעבור להעסקה ישירה כדי להתפרנס בכבוד סוף סוף, ולמה זה לא קורה לעזאזל? כי מדובר במורים סוג ב' ובילדים סוג ב'?