רוסי ונוצרי. כך, בשתי מילים בתמצית הרישום של משרד הפנים, סיכמה מדינת ישראל את זהותו של לאוניד ויינשטיין, בנם של יהודי ואמא לא יהודייה, אשר עלו מתוקף חוק השבות בגל העלייה הגדולה מברית המועצות ב־1990. ויינשטיין, שפרסם את סיפורו בפוסט בפייסבוק, נולד בכלל באוזבקיסטן, אך כיוון שמסיבות הלכתיות אי אפשר היה לשייך אותו ללאום היהודי, נרשם העולה הצעיר בן ה־4.5 כרוסי, ואף שמעולם לא הוגדר על ידי אף אחד כנוצרי, לא הוטבל בכנסייה ולא ביקר בה – הוכנס בעל כורחו לתוך עדת הנוצרים. המקרה של ויינשטיין הוא אחד מתוך אלפים רבים, ומוטב שמדינת ישראל תמצא בהקדם פתרון הולם למתח הגובר הזה בין ישראליות, הלכה יהודית, השתייכות לעם היהודי וחוק השבות.
ישראל היא מדינה מיוחדת במינה: יהודית ודמוקרטית. הביטוי המיטבי של היותה יהודית הוא כמובן חוק השבות שמאפשר לכל יהודי לעלות למדינת ישראל ולזכות באזרחות ישראלית. החוק, שהונח על שולחן הכנסת ביולי 1950, תוקן ב־1970. אז נוסף לו תיקון מתחייב שאפשר גם את עלייתם של מי שאביו או אחד מסביו היו יהודים, וגם לבני זוג של היהודים. אך בהעברת התיקון לא תמה סוגיית הזהות של העולים, האזרחים והאזרחיות הישראלים, שאומנם עלו מתוקף חוק השבות, שקובע כי יש להם קשר לעם היהודי, אך אינם מוגדרים ככאלה על ידי היהדות החרדית. כך קורה שעשרות אלפי יהודים למחצה שנולדו בברית המועצות לאב יהודי, ובחרו שלא להסתתר מאחורי השם הרוסי של אמם, גילו שבישראל לעולם לא יוגדרו כיהודים אחרי עלייתם.
כך, אישה שעלתה עם הוריה בתור ילדה בשנות ה־90, התחנכה בארץ ואינה יודעת מולדת אחרת, תוגדר בסעיף הלאום כרוסייה, וגם הבנות והנכדות הצבריות שלה יירשמו כרוסיות, או - אם הן יתעקשו - ירשמו להן שלוש נקודות בסעיף הזה. בכך מדינת עושה הפרד ומשול על פי התכתיב החרדי ויוצרת קבוצה שמלכתחילה תרגיש מנוכרת כאשר עוד שר או שרה בממשלה ידברו בפאפוס על "מדינת העם היהודי". היום הקבוצה הזו מונה כמעט 400 אלף איש. הפתרון לסוגיה הזו נמצא בהישג יד, אך כדי להשיגו הממשלה תצטרך להזיע לא מעט. לתפיסתי, כל מי שעלה במסגרת חוק השבות - שריר וקיים שיש לו קשר לעם היהודי. המדינה צריכה לאפשר לאותו עולה להירשם בסעיף הלאום כיהודי, גם אם בסעיף הדת יהיה כתוב "לא רשום", כלומר על פי הסטנדרטים ההלכתיים, אותו עולה לא יוכר כיהודי.
אם נצמצם את היהדות שלנו לכדי המונחים הדתיים בלבד, נתעלם מהמרכיבים הלאומיים והתרבותיים שגם להם מקום חשוב בזהות היהודית. יש מי שאומר שהפתרון הוא לקבוע שכל אחד, בלי קשר לדתו, יירשם בסעיף הלאום כישראלי. אבל אז נתעלם מהמרכיב היהודי שנמצא בבסיס קיומנו כאן, והמדינה שלנו תפסיק להיות יהודית ודמוקרטית. השאלה מיהו יהודי היא שאלה הרת גורל שמשפיעה על חייהם וזהותם של מאות אלפי ישראלים. אסור לנכר ולהרחיק אותם. הם חלק בלתי נפרד מההיסטוריה היהודית. אסור ליצור כאן כמה קבוצות של יהודים ישראלים שלא שווים בזכויותיהם, אף שהם - לפחות באופן תיאורטי - שווים בחובותיהם.
הכותבת היא חברת כנסת מטעם המחנה הציוני