הכנסת ה־20 פותחת היום את המושב החמישי שלה. מכיסא יושב הראש אני זוכה לראות את המליאה המלאה בטקס הפתיחה, את כל חברי וחברות הכנסת שמתכנסים שוב במשכן הדמוקרטיה עם הרבה אנרגיות חדשות. אבל למרות תחושת הרעננות שמביא איתו המושב החדש – האתגרים שהכנסת עומדת בפניהם הם אתגרים ישנים. יש משהו רקוב בממלכת “הפרדת הרשויות” בישראל. לא מדובר בבעיה שעל פני השטח, אלא בקושי עמוק ומהותי. הסיבה היא שרוב מי שמדבר על “רשויות”, לא מתכוון לשלוש אלא לשתיים: הרשות המבצעת והרשות השופטת. כולם עסוקים בשאלה אם הממשלה מקשקשת בזנב של בג”ץ או דווקא להיפך.

אבל מה עם הכנסת? היא כבר תקופה ארוכה לא ממש חלק במשולש הכוחות הזה. שני התפקידים החשובים שלה, פיקוח על עבודת הממשלה וחקיקת חוקים, הולכים ונחלשים מסיבות הפוכות: יש לנו פחות מדי פיקוח והרבה יותר מדי חקיקה. יחד עם נטייתו הגוברת של בית המשפט לפסול את חוקי הכנסת, התוצאה המתקבלת היא פרלמנט שרחוק מלממש את הפוטנציאל הגלום בו.

בשביל לתקן את מבנה השלטון בישראל ולשקם את הפרדת הרשויות אנחנו מוכרחים להבין שמרכז המערכת השלטונית היא הכנסת, והיחסים בינה לשאר הרשויות חשובים לא פחות – אולי אפילו יותר – מהיחסים ביניהן לבין עצמן. מדברים על דמוקרטיה? הדמוקרטיה מגולמת בכנסת. מדברים על משילות? המשילות שורה על הכנסת. מדברים על סמכות? הסמכות בישראל נובעת ממקום אחד: מהכנסת.

כשהכנסת פועלת במלוא כוחותיה, מתרחשים דברים נפלאים. חוקים חשובים נחקקים, עוולות רבות מתוקנות. דוגמא היסטורית לכך קיבלנו בסופו של המושב שעבר, בו העבירה הכנסת – אחרי דיון ציבורי ער ומעמיק – את חוק יסוד הלאום, שהוא אבן דרך מרכזית במפעל החוקתי של מדינת ישראל. בכך הכנסת הוכיחה שבכוחה לקבל את ההחלטות החשובות ביותר מתוך מודעות מלאה להשלכות שנובעות מהן, באחריות ציבורית רחבה ומרחיקת רואי.

הציבור הישראלי לא בוחר את חברי הממשלה ולא את שופטי בית המשפט. הוא מגיע לקלפיות ובוחר את חברי הכנסת כדי שייצגו אותו, כדי שישמיעו את קולו, כדי שיביאו לידי ביטוי את הערכים, השאיפות והחלומות שלו. אך כוחה של הכנסת אינו מתבסס על אמון הציבור ביום הבחירות בלבד, אלא על כל תקופת הכהונה – ובמיוחד במושב שנפתח היום, שהוא בכל מקרה האחרון לפני הבחירות הקרובות. אני קורא לכם, אזרחי ישראל: בואו לבקר בכנסת, צפו בישיבות וועדות הכנסת, שלחו שאילתות לחברי הכנסת וכתבו להם מה אתם חושבים על פעילותם. תתערבו! תתעניינו! תביעו את דעתכם! כל פעולה כזו היא צעד לחיזוק כוחה של הכנסת – ועבורכם מדובר בהשקעה שאין טובה ממנה: כי כשהכנסת חזקה, אזרחי ישראל חזקים.

הכותב הוא יו"ר הכנסת