שירותי הרפואה בפריפריה קורסים, והמצב רק עתיד להחמיר

לפי דוח משרד הבריאות (המבוסס על הערכות בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ו־OECD), בתוך כעשור מספר בני ה־75 ומעלה בישראל יגדל ב־70% (מ־5% ל־6.3% מהאוכלוסייה). במקביל לגידול בזקנים וחולים סיעודיים, ירד מספר הרופאים, יופחתו התקציבים לבריאות, וההוצאות לטיפול רפואי בזקנים יגיעו מ־28% ל־35% מההוצאה לאשפוז. העלייה המתמדת בתחלואה כרונית ובתוחלת חיי חולים סיעודיים מגדילה עוד יותר את הנטל. במקביל, שליש מרופאי ישראל יגיעו לגיל פרישה בעשור קרוב, וקצב הכשרת הרופאים לא מדביק את הגידול באוכלוסייה ובשיעור הקשישים בפרט. צפוי מחסור חריף ברופאים (בין 2,200 ל־4,000 לפי דוחות שונים).

משרד האוצר, במדיניות של "חוסר תקציבי מתמיד" במערכת הבריאות, גרם למאבק תמחור קשה בין בתי החולים לקופות החולים. אלו נאלצות "לייבש" את בתי החולים, שלא מתיישרים עם ההנחה הדרקונית שהן דורשות. הנפגעים העיקריים במאבקים הללו הם האזרחים, שמקבלים פחות שירותי רפואה ומיטות אשפוז לנפש, למרות הבטחות רבות לשיפור המצב.

וכאן אנו מגיעים למה שאירע אתמול בקריית שמונה. ובכן, מה לעשות, אבל לא ניתן לתקן תחלואה קשה ב"פלסטר". הקמת חדר מיון קדמי בקריית שמונה, לאחר שסגרו אותו לפני חמש שנים, אינה התקדמות אלא צעידה לאחור. שכן, חלפו חמש שנים וחזרנו לאותו מצב. כל בר־דעת יבחין שמדובר ב"סיפור העז" בהפוך על הפוך: הוציאו את ה"עז" מקריית שמונה לפני חמש שנים, כעת החזירו אותה, גוזרים סרט, נואמים וכולם שמחים.

גם אני, אך אליה וקוץ בה, לצערי. שוב, כל בר־דעת מבין שגביית מס בריאות אחיד מתושבי ישראל ומתן שירות מופחת (במגוון ובזמינות) לתושבי הפריפריה גורמים לכך שתושבי הפריפריה מסבסדים את בריאות תושבי המרכז ומשלמים יותר לכל שירות. גם הפילנתרופיה במערכת הבריאות, שבאה לגשר על חלק מהפערים והצרכים, רק מנציחה אותם. שכן, התורם מעדיף לראות את שמו על שלט במרכז ולא בפריפריה.

עד מתי זה יימשך? מדוע המנהיגים שלנו לא מבינים את צורכי הבריאות של האזרח, ובעיקר בפריפריה? מדוע נותנים למצב להתדרדר? התשובה פשוטה אך כואבת: נותנים למצב להתדרדר, פשוט משום שאפשר. הרי בריאותנו לא במוקד הדיונים בבחירות לרשויות המקומיות וגם לא בבחירות לכנסת. אז לא צריך להגיע לחדר מיון קדמי, או לצורך העניין לכל חדר מיון, כדי להכיר במצוקה. אבל היא כאן והיא זועקת. הגיע הזמן להתעורר.

הכותב הוא רופא במרכז הרפואי זיו וחבר ה"פורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל" (הביאה לדפוס: מעיין הרוני)