בלוני התבערה שממשיכים לשרוף את שדות הנגב ואת ריאות תושביו הם דוגמה נוספת. מלבד רטוריקת האיומים על חמאס, שרק פוגעת ביכולת ההרתעה הישראלית, לראש הממשלה אין באמת מדיניות ברורה בנוגע לעזה. הוא נמנע מלומר לציבור שבהינתן האיגוף שלו מימין על ידי הבית היהודי, המצב הנוכחי הוא הטוב ביותר שישראל יכולה להשיג עבור תושביה: השלמה עם ההתגרויות של חמאס על הגדר וירי רקטות מזדמן.
את האשם על חוסר המוצא מפיל נתניהו, באמצעות עוזרו ח"כ דוד ביטן, על הרמטכ"ל. אותו ביטן אף משמש אותו לצורך יצירת מצג שווא מבית היוצר של "תחזיקו אותי". במוצאי שבת רץ הח"כ החרוץ לאולפן חברת החדשות כדי להפריח מה שנראה כמו בלון ניסוי, תוך שהוא מצהיר על תמיכתו החד־משמעית בהכנסת חיילים לרצועה - צעד שהקבינט, כולל השר נפתלי בנט, דוחה מכל וכל. בפועל, אתמול אישר שר הביטחון את פתיחת המעברים, ובהמשך צפויה גם הכנסתם של דלק וגז.
לאור התגובות הנזעמות, כינס נתניהו את הקבינט. נכון לזמן כתיבת שורות אלו, טרם ברור אם יחזור בו וישחזר את פניית הפרסה של מתווה האו"ם, אך דבר אחר כן ברור: רצף הכישלונות האחרון של נתניהו (ולא הזכרנו את תמונת הניצחון של לארה אל־קאסם בנתב"ג) מתחיל כבר לגעת בעצביו של הבייס. אם הרצף הזה ימשך, האתרוג החם שהוא זוכה לו מימין בנוגע לחקירותיו יגיע לסופו. ואז יקרה אחד מהשניים: או שהבייס יפיל את ביבי, או שביבי יקרוץ שמאלה ויחליף את הבייס.