כדי להבין מה קרה, בואו נתחיל מההתחלה - הכרזת העצמאות: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ־ישראל...מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות. אנו קוראים לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על השלום וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה". הטקסט הזה נראה לכאורה מושלם. אז איפה הבעיה?
למעשה, הבעיה הבסיסית היא שעל תושבי ישראל הלא יהודים נכפתה בעצם האזרחות הישראלית, וזאת בלי לקבל את הסכמתם או אי-הסכמתם. תארו לרגע שאני ערבי מוסלמי וגר בארץ ב-1948. פתאום מישהו בא אליי ואומר לי: "אחמד, אהלן! אתה אזרח ישראלי. זאת אומרת באופן מיידי, אתה אזרח של מדינה שדגלה הוא טלית עם מגן דוד וההמנון שלה - התקווה. קח תעודת זהות ודרכון. יאללה, ביי!". כשמציגים את זה כך זה מגוחך, לא?
בהתאם למעמדו - עליו לקחת בחשבון שהוא לא יהיה בעל זכות בחירה, כמו בכל דמוקרטיה נאורה בה רק האזרחים מצביעים. מי שיחליט שהוא מעוניין להיות אזרח ישראלי, נכבד את החלטתו באותה מידה וגם במקרה הזה עליו לקבל את ההשלכות, להראות נאמנות למדינת ישראל, שלומה וערכיה ולהתחייב בהתאם:
- להכיר במדינת ישראל לפי הכרזת העצמאות, כלומר כמדינה יהודית בארץ ישראל, ולהישבע אמונים למדינה זו.
- לעשות שירות לאומי, כמו כל אזרח.
אם אתה ערבי מוסלמי, במקום שירות צבאי, כדי לא לשאת נשק נגד אחיך, תשרת שירות לאומי אזרחי.
- לשלם את כל המסים שאזרחי ישראל נדרשים בהם, בין היתר הארנונה. כמו כל אזרח.
- לבנות את ביתך לאחר קבלת היתר בניה מסודר וחוקי. כמו כל אזרח.
- לא לשבח כמובן את המחבלים ואת אויבי ישראל, לא להסית או לקרוא לאלימות. כמו כל אזרח השואף לשלומה של מדינתו.
התרעות פיקוד העורף