השופטים נמצאים במלכוד. אם יסכימו לבקשת הארכה, הם יביכו את עצמם וייראו כמי שהתקפלו בפני הממשלה שמזלזלת בהחלטות בג"ץ. הרי אפילו את בקשת ההארכה הקודמת, השופטים לא הסכימו להעניק במלואה. לכן אין שום הצדקה הגיונית לבקשת ההארכה הנוכחית בדקה ה-90.
מצד שני, אם יסרבו – יוכח לכל שאין לבג"ץ שיניים בכל סוגיית חוק הגיוס והכל פיקציה אחת גדולה. במקרה כזה, הכנסת תפוזר ונלך לבחירות, חוק הגיוס לא יחוקק, וכל הצעירים החרדים יחויבו בשירות חובה של 3 שנים. אלא מה? ברור לכולם שאף בחור ישיבה לא יתגייס בעקבות החלטה כזו או אחרת של בג"ץ. המשטרה הצבאית לא תפשוט על הישיבות בבני ברק ובירושלים ותשלח בכפייה את עשרות אלפי החרדים לצה"ל. בג"ץ יכול לכתוב מה שהוא רוצה, אבל גיוס החרדים לא ייקבע על פי פסק דין כזה או אחר.
כך או כך, הנחת היסוד כאילו פסיקה של בית המשפט יכולה לשנות את המציאות בלי גיבוי רחב של החברה, תתברר כבלוף. לאחרונה השתתף שופט העליון נועם סולברג בכנס באוניברסיטת חיפה וביקר את האקטיביזם השיפוטי: "שינויים מהפכניים לא עובדים. כל מהפכה צריכה להיות באופן איטי ומבוקר. אין בכוחו של חוק או פסק דין לשנות פני מציאות. פסק דין לכשעצמו לא מביא שינוי, זו אשליה". 8 שופטים פסלו את חוק הגיוס הנוכחי, ולעומתם עמד שופט אחד ויחיד שהתנגד לפסילה: נועם סולברג.