בשורה משמחת הגיעה לציבור הנהגים בישראל לקראת הבחירות המתקרבות - המחיר לליטר דלק יוזל ב־40 אגורות. משמח? תלוי את מי שואלים, את הדרג הפוליטי, שדוגל בכלכלת בחירות פופוליסטית, או את ציבור הנהגים, שסובל מעלייה של כ־235 אלף כלי רכב חדשים לכבישים בכל שנה, ללא גריעה תואמת וללא תוספת הולמת של נתיבים בכבישים.

עלות ליטר דלק לנהג/ת כוללת כ־60% מס. הנהגים בכבישי הארץ לא רואים כמעט תשואה על ההשקעה. אם היו מקיימים משאל עם, רוב הנהגים היו דורשים שיפור נרחב בתשתיות, שיצמצם את השפעת הלקויות האנושיות. השילוב בין הנהגים לתשתית הלקויה הוא הסיבה העיקרית לתאונות הדרכים, שגבו בשנת 2017 350 קורבנות ועשרות אלפי פצועים.

מי שנוהג בכבישים מגלה מציאות איומה - התאורה לקויה ביותר מדי כבישים, אין גדרות בטיחות, רבים מהכבישים הבינעירוניים הם דו־סטריים ומהווים סכנה לחיי הנהגים גם ביום ובעיקר בלילה. סיור ביישובים של המועצה האזורית אשכול חושף מציאות שבה אין כבישים דו־מסלוליים, אין תאורה, והמשאיות הכבדות שנעות באזור למעבר רפיח למשל, תופסות לעתים יותר מנתיב אחד, אבל שוליים אין וגם לא גדר הפרדה.

לכן צריך היה להשתמש באותן 40 אגורות לשיפור תשתיות הכבישים, הוספת מסלולים ותאורה הולמת בדרך, אבל בעיקר להקמת גדר הפרדה בין הנתיבים. הסיבה העיקרית לתאונות קטלניות היא סטייה פתאומית מנתיב הנסיעה. 40 אגורות לליטר, או ששכ־20 שקל הנחה למכל דלק לא ישפרו את מצבו הכלכלי של אף נהג, גם אם מדובר בנהגים מקצועיים על משאית או מונית. מנגד, שיפור התשתית יסייע לכולנו להרגיש בטוחים יותר בדרך.

בתוך כך, נודע כי תקציב משרד התחבורה יקטן ב־12 מיליון שקל בגלל הקיצוץ הרוחבי שיממן את התוספת לשכר השוטרים, לצד הגדלת תקציב הביטחון למלחמה באיום האיראני. ישנם כמובן קיצוצים נוספים בתקציבי הרשויות המקומיות (131 מיליון) ועוד. אבל אולי הגיע הזמן לחשוב נכון ולהשתמש בתבונה בכספם של האזרחים, לבטל את ההנחה בדלק לשנתיים הקרובות ולהקצות את הכסף לשיפור התשתיות?

שוב, תלוי את מי שואלים. לפוליטיקאים ולמנגנון שעובד בשבילם, הקטנת הסיכון בכבישים וצמצום מספר התאונות והקורבנות הם עניינים שוליים, שאפילו לא מוזכרים בקמפיין בחירות. מצד שני, תמיד אפשר לומר שישראל היא מדינה מ־ג־נ־י־ב־ה, כי כאן מפחיתים את מחיר הדלק, בעוד שצרפת בוערת בגלל העלאת מחירי הדלק.

המציאות מתסכלת עוד יותר אם חושבים על החלטת ממשלת ישראל להרעיף מענקים עצומים על פיתוח סביבתי בשכונות ביישובים זניחים באיו”ש. הכבישים באיו”ש הם מסלולי פורמולה 1 לעומת הכבישים בדרום הארץ, שהם אזור מלחמה יומיומי כבר 14 שנה. מספר כלי הרכב שנעים ביישובי הדרום ומהם צפונה גדול פי 18 מהמספר באיו”ש. אבל זה המצב כשבדרום יש גרעיני התיישבות של “שמאל בוגדני”, בעוד איו”ש זה בייס נאה ואיכותי של ימין תומך ונאמן.

אז כבר לא תלוי את מי שואלים, כי התשובה ידועה, ברורה, סדורה, עגומה ובעיקר מתסכלת.