האם הממשלה יכולה למנות את ניצב משה אדרי לתפקיד מפכ"ל המשטרה, בניגוד להמלצת הוועדה המייעצת למינוי בכירים? זו שאלת השאלות בימים האחרונים. למען האמת, התשובה נמצאת בגוף השאלה. תפקיד הוועדה לייעץ לממשלה. אם ארדן יחליט להעביר את מינוי אדרי בממשלה, זו לא תהיה הפעם הראשונה וגם לא הפעם האחרונה שהממשלה מחליטה בניגוד לעצת הוועדה. 
 

עתירות רבות הוגשו לבג"ץ במקרים דומים, שבהם החליטה הממשלה שהיא לא חייבת לקבל את המלצות הוועדות. בג"ץ קבע כי הממשלה חייבת להיוועץ “בלב פתוח ובנפש חפצה" ולא כדי לצאת ידי חובה. בניגוד לוועדות אחרות, ועדה זו אינה מקצועית, אלא מעין “שומרת סף". הוועדה הוקמה כדי להגן על הציבור מפני חשש למינוי לא הגון ממניעים פסולים, כלקח מפרשת “בר און־חברון". 
 

בג"ץ יוכל לטעון שהחלטת הממשלה, שלא לקבל את המלצת הוועדה, היא החלטה לא סבירה שדינה להתבטל, אלא אם הממשלה תצליח להסביר מדוע המלצת הוועדה אינה סבירה. בעיה נוספת שצפויה לעמוד בפני הממשלה היא פזיזות השרים. מיד כששמעו על המלצת הוועדה, מיהרו לגנות את ההמלצה והתנערו ממנה. חלקם אף קראו לבטלה, כולל השר יריב לוין, שהיה אחראי על מינוי חבריה. 

אליעזר גולדברג. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90אליעזר גולדברג. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

 

בג"ץ יוכל לטעון שהתנהלות הממשלה מוכיחה שהיא לא שמעה את דברי הוועדה בלב פתוח ובנפש חפצה. הממשלה תטען שהוועדה החמירה עם אדרי יתר על המידה, שכן לא נתגלו ממצאים חמורים בבדיקתה. גם העובדה שחברי הוועדה נחלקו בינם לבין עצמם תסייע לממשלה לצלוח את מבחן בג"ץ. בשורה התחתונה - אם הממשלה תרצה, אין זו המלצה. השאלה מה הממשלה רוצה יותר - למנות את אדרי, או להאשים את הפקידים בפגיעה במשילות.