ישראלים, כידוע, לא אוהבים לצאת פראיירים. הדנ"א הישראלי דורש משחק הוגן. ובכל זאת, פעם אחר פעם מקבלים הישראלים שר אוצר שלא בא לעבוד עבורם אלא בא יותר כדי לעבוד עליהם. כבר שנים שהם יוצאים מהסופר השכונתי, מסתכלים בדף החשבון ומרגישים שמישהו עושה עליהם סיבוב. כבר שנים שהם חיים בדאגה להוריהם המזדקנים, ומקווים שמאי שם תצוץ איזו פעילה חברתית צדקת כמו מיכל כהן, שתציל אותם בהתנדבות מההפקרות של המדינה. הם כבר די הפנימו - מי שמקבל שכר ואמור לעשות זאת, לא באמת מספק את הסחורה. לא בגלל שהוא לא רוצה, פשוט הקשרים שעזרו לו לטפס למעלה, תובעים ממנו כרגע את שכרם ומרפים את ידיו בתסבוכת של ניגודי עניינים.

כך למשל, ברשימת מקרוביו של שר האוצר הקודם יאיר לפיד, היו בין השאר דני טוקטלי, צבי לימון, ארנון מילצ’ן -שעמו הסתיר פגישה - וכמובן נוני מוזס, מו”ל ידיעות אחרונות שאת פגישותיו עמו השחיר בעט עבה ביומנו. רשימת המקורבים בעלי ההון של שר האוצר הנוכחי, משה כחלון, כוללת בעיקר את קובי מימון, אבל כמה מצומצמת, ככה הרסנית. הבטחותיו של כחלון לציבור להילחם במונופול הגז התמסמסו ימים ספורים לאחר כניסתו לתפקיד. בימים אלו, עם סיום הקדנציה שלו, ברור לכל כי מתווה הגז, שרבים התריעו כבר בזמן חתימתו כי מדובר במתווה מושחת, פועל לטובת המיליארדים של חברות הגז ועושק את הכיס הציבורי. כפי שנחשף בדוחות דלק קידוחים, העלות הממוצעת ליחידת גז היא 30 סנט, ואילו לציבור היא מוכרת את הגז ב־6.1 דולר, וזאת אחרי שהחזירה לעצמה את כל ההשקעה.

כחלון נלחץ, ובצדק, ממחאות נגד יוקר המחיה שהחלו לפרוח ומיד הודיע על הקמת ועדת זליכה, שכרגע נראה שלא תקום בשל טענה לניגודי עניינים של מי שאמור לעמוד בראשה. עם ועדה או בלי, כחלון כבר שר אוצר מספיק שנים ופוליטיקאי עתיר ניסיון. הוא לא צריך שום ועדה שתספר לו את מה שהוא כבר יודע: הדרך היחידה לעשות כרגע למען הציבור היא לפתוח מחדש את החוזה מול חברות הגז ולהוריד מיידית את חשבון החשמל של האזרחים והתעשיות. משם הדרך להורדת יוקר המחייה לא ארוכה במיוחד.

בטווח הארוך, אזרחי ישראל זקוקים לשר אוצר שמאמין שיש לשנות את סדרי העדיפויות במדינה מן היסוד, ומוכן לעשות רפורמות מעמיקות בכלכלה ובשלטון המונופולים העסקיים והציבוריים. שר אוצר שיגדיל את ההשקעה בשירותים חברתיים ויהיה מוכן לקחת כספים, אם לא תהיה ברירה, גם מהתקציב הקדוש” של הביטחון לטובת סיוע לרשויות מוחלשות, להעלאת קצבת הנכים והקשישים, לקיצור תורים רפואיים ולשיפור התחבורה הציבורית. שר אוצר לא מקושר, שלא רואה דבר מול עיניו מלבד המחויבות לאינטרס הציבורי הרחב.

לקראת הבחירות המתקרבות, העלה שר האוצר לשעבר לפיד סרטון לרשת. זה גימיק חביב שנועד להשכיח כי בתפקידו כשר אוצר הוא לא חולל כל רפורמה משמעותית, נמנע מלהטיל פיקוח על מחירי הגז ואף נכשל בהורדת מחירי הדיור. כמו בנושאים אחרים, האג’נדה הכלכלית של לפיד אינה ברורה. התגובות הנלהבות מהסרטון מוכיחות את האמרה הידועה שלפיה פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים.