כבכל סיום של שנה אזרחית ותחילתה של שנה חדשה, עוסקים גופי הביטחון של ישראל בסיכומים ובהערכות מצב להמשך. במסגרת זו מקובל כי גופי המודיעין מקיימים תהליך ארוך וסדור של הערכת מודיעין שנתית, שבה מסכמים את נתוני ואירועי השנה החולפת, סוקרים את תמונת המצב הנוכחית בהקשרי הביטחון הלאומי, מצביעים על המגמות הקיימות ועל כיוונים להמשך ומייצרים את הפלטפורמה לקבלת החלטות למדיניות ולאסטרטגיה. 

מדובר באירוע חשוב בקרב גופי המודיעין, כזה שמאפשר להם לעצור משטף האירועים, לבחון את הערכותיהם השוטפות ולנסות לתאר את המצב. על בסיס הערכות אלו מקבל הדרג המדיני החלטות לגבי כיווני הפעולה העתידיים של מדינת ישראל וצה"ל בהיבטים הביטחוניים, הכלכליים, המדיניים ועוד.
 

השנה תהליך זה חשוב ומורכב שבעתיים: הרמטכ"ל וסגנו מתחלפים, הצמרת המדינית נכנסת לתקופת בחירות, ותמונת האיומים הביטחוניים והמצב הביטחוני והגיאו־אסטרטגי ממשיכים לאתגר. מהיכרותי עם הרמטכ"ל הנכנס אביב כוכבי וסגנו אייל זמיר, אין לי ספק כי בתהליך למידתם הם העמיקו בהערכות גורמי המודיעין השונים ובמשמעויות המיידיות לבניין ולהפעלת הכוח. 
 

עם זאת, הערכות המודיעין ייבחנו כעת בין השאר גם בהקשרים פוליטיים, כששלל הדעות הפוליטיות בקבינט יאתגרו את הגופים הביטחוניים. יתרה מכך, פוטנציאל ההדלפות מתוך הדיונים יעלה, ואיתו הקושי לתרגם מודיעין לפעולה ופגיעה ביכולת של הדרג המדיני להחליט על פעולות צבאיות. 
 

בתקופה רגישה זו יש להניח כי אויבינו ינסו לאתגר אותנו, למתוח את החבל ולנסות להרחיב את גבולות הגזרה, הן בזמן הבחירות והן מיד עם כינון הממשלה החדשה. בכל מקרה יהיה על גופי המודיעין לקיים הערכה נוספת מיד אחרי הבחירות, תוך שקלול תוצאותיהן והשפעתן על אויבינו וידידותינו בעולם.
 

***
 

אלו הסוגיות שנכון שיוצגו לדרג המדיני ושסביר כי ישפיעו על המצב הביטחוני באזור בחודשים הקרובים: המערכה על חופש הפעולה של ישראל - מול הזירה הסורית ההולכת ומתעצבת מחדש תחת שלטונו של בשאר אסד ותוך שיקום צבאי, מדיני ופוליטי, והן מול עזה, שבה התעצב דה־פקטו סוג של מאזן הרתעה הדדי שסביר שיאותגר בחודשים הקרובים על ידי חמאס (שעשוי לנסות להשפיע על תוצאות הבחירות, בדומה לתקופת טרום־בחירות 1996) ועל ידי הארגונים העזתיים הנתמכים על ידי איראן. וכמובן חופש הפעולה בלבנון, בהינתן המשך ניסיונותיהם של איראן וחיזבאללה לחמש את הארגון במרכיבי כוח, כולל בניית יכולות ייחודיות בתוך המדינה.
 

לצד זאת, נכון יהיה להתייחס גם להשפעת המאבק בין ארה"ב לרוסיה ולסין על ישראל. עושה רושם כי ידידתנו המרכזית ארה"ב נחלשת, כאשר היא ממשיכה בוויכוח הפנימי ובפיצול הפוליטי שלה, ונראה כי היא ויתרה שוב על מעורבותה האקטיבית במזרח התיכון. כפועל יוצא מכך, מעמדה בעולם הסוני נחלש, ופרסום היוזמה לפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני הולך ונדחה. מאידך רוסיה הולכת ומתחזקת, הן בפעילותה בחצי האי קרים והן בסוריה, וזאת תוך עלייה בחיכוך עם ישראל ועם פוטנציאל גובר לניגודי אינטרסים בין המדינות. במקביל יש להביא בחשבון את מלחמת הסחר של סין עם ארה"ב, תוך הגברת מעורבותם העסקית במזה"ת בכלל ובישראל בפרט. 
 

נראה שהטלטלות האזוריות שחווינו במזרח התיכון בשנים האחרונות עומדות בפני סיום. אחרי תהליכי הפירוק והשיבוש שאותם חווינו, אנו נמצאים בפני תקופה של התהוויות חדשות. כך בזירה הסורית שבה משטר אסד חוזר ומתבסס, בעיראק, במצרים וייתכן שאף בתימן.  
 

כתמיד, תמשיך ותלווה אותנו בשנה הבאה סוגיית הסכסוך הישראלי־פלסטיני. גם בממדים האלימים שלה ברצועת עזה, כפי שחווינו בחודשים האחרונים ועם פוטנציאל להסלמה נרחבת יותר, וגם בגזרת יהודה ושומרון שבה פוטנציאל הנפיצות גדל, כפועל יוצא מהיחלשות הרשות הפלסטינית, ממצבו המנהיגותי של אבו מאזן וממאבקי הירושה הרוחשים מתחת לפני השטח. הסוגיות שעל הפרק הן בין היתר המשך שיתוף הפעולה הביטחוני עם מנגנוני הביטחון של הרשות, יוזמות בינלאומיות, היחס והמעורבות המצרית ברצועת עזה ועוד. 
 

לצד אלו עומד האיום האיראני. פוטנציאל החיכוך עם איראן וגרורותיה במדינות הגובלות עם ישראל יימשך, וסביר כי יגבר. זאת לאור ניסיונה להתבסס בסוריה ולשפר את יכולותיו הצבאיות של חיזבאללה, ולנוכח  המשך הסנקציות האמריקאיות עליה והמעורבות הישראלית באתגור תוכנית הגרעין ומאמצי ההתעצמות בטילים מדויקים. 
 

ולבסוף, איום הסייבר ואתגר הפייק־ניוז על ישראל - כמדינה מפותחת מבחינה טכנולוגית וכדמוקרטיה צורכת תקשורת, חשופה ישראל יותר מבעבר לאיומי סייבר מצד מדינות וגופי טרור ופשיעה. יש להיערך גם לניסיונות הולכים וגוברים להשפיע על תודעת הציבור הישראלי תוך שימוש ברשתות החברתיות ובתקשורת.
 

שנת 2019 טומנת בחובה אתגרים רבים, המועצמים בשל תקופת הבחירות. ניתוח נכון שלהם והיערכות מתאימה עשויים לצמצם את הסיכון וליצור פוטנציאל להזדמנויות הנובעות מהם.

הכותב שימש כרח"ט מחקר באגף המודיעין וכיום סמנכ"ל למודיעין וסייבר בקבוצת "שדמה"

tguvot@maariv.co.il