לפני מספר ימים נהגתי ברכבי ברחובות תל אביב. מולי, לא במעבר חצייה, עברה אישה צעירה את הכביש וכל הווייתה שקועה במסך הטלפון שבידה. יכולתי לעצור, לפתוח את החלון ולהעיר לה, יכולתי לשתוק ולחלוף על פניה, אבל לבושתי צפרתי בחוזקה והקפצתי אותה. האם זה לא רוע?
אין לי ספק שגם הקיצונים אוהבים את המדינה, אבל עד כמה מותר לשחרר את הרוע?
הבחירות מתקרבות, והרוע חוגג. זו ממש מלחמה. ובמלחמה יש לגיטימציה להשמיץ ולתת דרור לרוע. היכן עובר הגבול בין קללות וגידופים לבין התרת דם של מתנגדים?
התרעות פיקוד העורף