הופעתו של ראש הממשלה בשבוע שעבר, תוך הגדרת הודעתו הצפויה כ"דרמטית", הוציאה סוף־סוף לאוויר העולם זווית אחרת על מה שהתרחש בחקירותיו וגם הציתה ויכוח: אם ראוי לו, לחשוד, לנהל את הגנתו שלא במקום המיועד לכך בדרך כלל? ההופעה גרמה, כמובן, ללהקה הקבועה לפצוח בזעקות השבר הפבלוביות שבמרכזן ההגנה הכוזבת על שלטון החוק, אולם קשה היה להתרשם גם הפעם מהכנות שלהן. במשך שנים מדליפים גורמים אינטרסנטיים באופן מגמתי פיסות אינפורמציה שנועדו ליצור דה־לגיטימציה לבנימין נתניהו, אבל מה שמפריע כעת לחצרני ה"רק־לא־ביבי" הוא ההבנה שמותר גם לחשוד להשמיע את גרסתו בפומבי.

טוב עשה נתניהו. הניסיון לטעון שאמר את מה שאמר כדי להסיט את הוויכוח הציבורי מנושאים שראוי היה לדון בהם - אין בו ממש. אכן צריך להתמקד בהתנהלות הממשלה בקדנציה המסתיימת כעת, בחזיתות השונות או בתחומים אחרים שנוגעים לכל אחד מאיתנו בחיי היומיום, אבל יש מי שמעדיפים לגרור את הדיון לעבר שאלת חפותו או חזקת חפותו של ראש הממשלה, תוך זריית חול בעיני הציבור.

הרי לא נתניהו בחר בזירה הזאת. מי שמבקש לערער את הלגיטימיות של ראש הממשלה בגלל חקירות שנפתחו לפני כמה שנים הם אלה שדוחפים את היועץ המשפטי לממשלה, בדרכים מכוערות במיוחד, לפרסם את עמדתו לגבי כל חומר החקירה שנאסף עד כה. וחשוב לומר שמה שנאסף עד כה לוקה לטעמי בסלקטיביות ובהתנהלות מפלה - וגם זה עלה מהצהרתו של נתניהו.

אם הציבור ייחשף רק לעמדת הפרקליטות, מבלי לשמוע גם גרסה הפוכה, עלולות הבחירות הקרובות לקבל תפנית לא דמוקרטית. אין מה לעשות, בעידן שבו עובדות כזב יכולות לשחק תפקיד חשוב בעיצוב דעת הקהל - מה גם שיש אפשרות שגורמים חיצוניים יצליחו להשתיל מסרים מטעים - יש לנהל מקצת מהמאבק המשפטי בדרכים שלא היו מקובלות כאן. צודק נתניהו כשהוא טוען שהנזקים עלולים להיות בלתי הפיכים אם רק צד אחד יישמע.

עת המשפט בוא תבוא, אם זאת תהיה ההחלטה, אבל הבחירות מתקיימות בקרוב ולכן חשוב לדעת, למשל, כיצד נהגו החוקרים. אינני יודע מי בדיוק היה האיש שלא נענה לדרישת נתניהו לקיים עימות עם עדי המדינה, אבל בכל מקרה זו הייתה החלטה שגויה. וכמובן אפשר לחזור לרמיזות של המפכ"ל היוצא על חוקרים פרטיים שעקבו אחרי חוקרי המשטרה. יכולתי, כמובן, להוסיף עוד דוגמאות על התנהגות פסולה לכאורה של גורמי חקירה, על הדלפות מגמתיות לעיתונאים מקורבים, וזה רק על קצה המזלג, כדי להצדיק את יציאתו הפומבית של ראש הממשלה בשבוע שעבר, אבל מה שחשוב לומר הוא שתיקי החקירה שנולדו בחטא מעלים גם שאלות עקרוניות. אפשר, כמובן, לטעון שסיקור אוהד, אם היה כזה, יכול להיכנס להגדרה בחוק של שוחד, אבל פוליטיקאים בישראל תמיד קיבלו שוחד מהסוג הזה – וזה אף פעם לא הפריע לרשויות אכיפת החוק. אין לתת לגרסה אחת להישאר לבדה בזירה התקשורתית ערב הבחירות.