החל מתחילת העשור האחרון משנה המזרח התיכון את פניו. סדר אזורי שנשען בעבר על משטרים היונקים את כוחם מארגונים צבאיים וביטחוניים הולך ומתערער, וחלק ניכר מהמשטרים באזור מבססים את כוחם על תנועות אסלאמיסטיות קיצוניות. שנות דור לפני התופעה הפוקדת את המשטרים הסוניים בעת הזו התחוללה מהפכה דומה באיראן השיעית, כ־1,500 ק"מ מזרחה לישראל.

שאיפתה ארוכת השנים של איראן ליצירת מרחב שליטה שיעי מהמפרץ הפרסי ועד הים התיכון, יחד עם ריסוק "הקיר העיראקי" על ידי ארה"ב בשתי מלחמות, הביאו להשפעה איראנית משמעותית יחד עם שליטה חלקית במרחב העוטף את ישראל: בלבנון באמצעות חיזבאללה, בעיראק באמצעות הערבים השיעים, וכעת באמצעות הניסיון להקמת מערך צבאי איראני בסוריה, תחת "הכנפיים הרוסיות".

כניסתה של רוסיה לסוריה בשלהי 2015 ונכונותה להישאר בזירה לשנים רבות מהוות נקודת מפנה אסטרטגית במאזן שבין ישראל לשכנותיה. את ההישג הרוסי המיידי של הותרת בשאר אסד על כיסאו מנצלים האיראנים כדי להרחיב את החזית הצפונית מול ישראל גם לרמת הגולן. נחישותה של טהרן לבסס חזית חדשה מול ישראל וניסיונה לבסס כוח צבאי בסוריה בכלל, ובגולן הסורי בפרט, גוררים את האזור לעימות; השמדתן המתמשכת של מאות מטרות איראניות על אדמת סוריה, בעיקר על ידי חיל האוויר, מונעת בעת הזו את הקמתו של צבא איראני במרחב רמת הגולן.

כל מי שעקב אחר המבצע המרשים שהוביל צה"ל בחודשים האחרונים, במטרה לחשוף ולהשמיד את מנהרות חיזבאללה בגבול לבנון, מבין את נחישותו של האויב השיעי, החוזר כעת כמנצח מהקרב על סוריה. המאמץ האיראני לקיים מיליציות צבאיות פרו־איראניות בסוריה, כמו גם בלבנון ובעזה, אינו עוד מהלך אופרטיבי כי אם חלק מאסטרטגיה מחושבת של מלחמת התשה ממושכת נגד ישראל, מתוך רצון לקנות זמן ושקט - במטרה לעסוק בתכלית האמיתית: פיתוח נשק גרעיני וטילים ארוכי טווח לנשיאת נשק הרסני זה.




האחריות עברה לידיו. הרמטכ"ל אביב כוכבי, צילום: יונתן זינדל, פלאש 90האחריות עברה לידיו. הרמטכ"ל אביב כוכבי, צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

יכולתה המוכחת של איראן "לפרוץ לפצצה", כפי שעולה ממסמכי הגרעין שהביא המוסד בתחילת השנה החולפת וכפי שידוע זה זמן רב לסוכנויות המודיעין במערב, היא האיום הפוטנציאלי החמור ביותר הרובץ לפתחה של ישראל בעשור הקרוב. בלי להקל ראש באיום הטרור הפלסטיני הנשקף מרצועת עזה ומשטחי יהודה ושומרון ומהתפתחות איומים אפשריים נוספים, ראוי כי האתגר הביטחוני־צבאי העיקרי לעשור הקרוב יוגדר היטב: "התמנון האיראני" - על ראשו הגרעיני בטהרן ועל זרועותיו הרצחניות בגבולותינו.

מנגד למציאות מורכבת ומסוכנת זו ניצבת ישראל שלובת ידיים עם בת בריתה הגדולה, הלא היא ארה"ב. קשה להפריז בחשיבות המהלך האמריקאי של יציאה מהסכם הגרעין והטלה מחודשת של סנקציות כלכליות מוגברות על איראן. היחלשותה הנוכחית של איראן מאפשרת חלון של פעולה מדינית, כלכלית, מודיעינית ואופרטיבית מתוך כוונה למנוע את הצטיידותה של איראן בנשק גרעיני.

אל מול אתגרי האויב בגבולות יידרש צה"ל לספק מענה שלם בכוחות עצמו, באמצעות בניין הכוח הצבאי, ובמקרה הצורך, דרך הפעלתו. בשנים הקרובות נדרשת מאיתנו הכנה ביטחונית רחבה יותר מהעיסוק המתמיד בבניין הכוח הצבאי. מתחייבת יצירתם של תפיסות ורעיונות פורצי דרך ופיתוחם, כך שיאפשרו את ההתמודדות עם "טרור הגבולות", שבראשו עשרות אלפי טילים המיועדים על ידי האויב לפגיעה בצה"ל ובעורף האזרחי.

הגדרתו של הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי את יכולת ה"קטלניות" של צה"ל כיעד ראשון במעלה, מקבעת כיוון רב־חשיבות הנובע מההפנמה כי חל שינוי מהותי בקלאסיקה של ההישג המלחמתי: לא עוד כיבוש מרב השטח במינימום זמן ותוך השמדת מרב כוחות האויב. סביר כי לאחר סיומה של כל מלחמה עתידית, אם חלילה תתרחש, יתייצבו כוחות צה"ל בגבולות דומים לאלו הקיימים היום. לכן מרכיב תפיסת השטח, ובמובנים מסוימים גם מרכיב הזמן, יפנו מקומם למושג חדש, שהוא היחס בין הישגי כוחותינו בהשמדת אויב לבין המחיר שאותו נידרש לשלם במערכה. או בתמצית: השמדת מרב נכסי האויב תוך מזעור המחיר עבור ההישג.

כך או כך, בניין כוחו של צה"ל הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק לניצחון בקרב. לעולם יעמדו במרכז המערכה רוחו של המפקד, נחישותו של הלוחם והתחבולה, אשר תאפשר להוציא את האויב משיווי משקלו.

הכותב מכהן כשר וכחבר הקבינט המדיני־ביטחוני

tguvot@maariv.co.il