העיסוק המשפטי בתיקי ראש הממשלה במהלך מערכת הבחירות עלול לפגוע לא רק בנתניהו עצמו, אלא גם במפלגת הליכוד, שהיא הגורם העיקרי העומד לבחירה. כפועל יוצא ייפגע גם מחנה הימין שהוא ודרכו מובילים היום את המדינה. בדמוקרטיה, מעבר השלטון מדרך פוליטית אחת לאחרת נעשה באמצעות בחירות בלתי תלויות ולא כתוצאה של התערבות היועץ המשפטי לממשלה. נשאלת השאלה: האם הנסיבות מצדיקות עצירה זמנית של ההליך המשפטי, או שאין מקום לעצירתו בשום מצב?
בבסיס הדיון ארבע הנחות. הנחה ראשונה: מי שעומד לבחירה בבחירות הוא המפלגה ולא רק מי שמנהיג אותה. רשימת המועמדים לכנסת, העמדות הפוליטיות של המפלגות והביצועים שלהן מהווים את המצגת שעל פיה אמור ציבור הבוחרים להחליט.
נכון שראש הממשלה בולט ברשימה, אך חוקית אין לו מעמד שונה מיתר החברים בה. בעקבות ניסיון כושל לבחור ראש ממשלה בבחירות ישירות, חזרה ישראל לשיטה בה נבחרת המפלגה כולה וראש הממשלה נבחר בכנסת רק כשמוקמת הקואליציה. לנשיא מוקנית הסמכות (מעוררת המחלוקת), לקרוא לכל חבר כנסת להרכיב ממשלה. כלומר, לראש הרשימה אין מעמד בחוק. יחד עם זאת, כאשר ראש הרשימה נבחר בבחירות פנימיות של מפלגה, אין זה סביר שלא להטיל עליו את הרכבת הממשלה.
הנחה שנייה: כל אדם יכול לעמוד לבחירה אלא אם “נידון, בפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל העולה על שלושה חודשים”.
הנחה שלישית: ראש ממשלה ייחשב כמתפטר רק אם “הורשע בפסק דין סופי בעבירה שיש עמה קלון”.
הנחה רביעית: מערכת הבחירות נפתחת מיד עם ההחלטה על פיזור הכנסת, והמפלגות נערכות לקראתה בלוח זמנים צפוף. כל אירוע חיצוני משבש אותה באורח קשה ומקטין את סיכויי המפלגה המדוברת להגיע להישגים. הודעה על שימוע לראש רשימה מהווה מהלומה ארגונית למפלגה - במקרה זה של מפלגה מובילה - ולמחנה כולו. היערכות מחדש לבחירות, מבחינה טקטית וארגונית ועל פי תקנוני המפלגות, היא קשה מאוד.
על בסיס הנחות אלו, נראה כי הודעה על זימון לשימוע של ראש ממשלה היא בעייתית ועומדת בסתירה לחוק ולרוח החוק. כל זמן שנתניהו לא עמד לדין ולא נפסק לו גזר דין סופי, הוא יכול להיות מועמד לכנסת ולשמש מועמד של מפלגתו לראשות ממשלה. החלטה על כתב אישום, בכפוף לשימוע, עשויה להוות פגיעה קשה בסיכויי הבחירה של מפלגתו. והרי המפלגה היא שעומדת לבחירה ולא ראש רשימתה.
יש טוענים לחמור מכך: ההחלטה יכולה לפגוע בימין כולו, עד כדי השפעה מרחיקת לכת על דרכה של המדינה ועל לכידות החברה. עם שעמדותיו ימניות עלול למצוא את עצמו נשלט על ידי ממשלה מטעם השמאל. לפיכך, ניצבת בפני היועץ המשפטי לממשלה דילמה: האם נכון שיאיץ מהלך שהתוצאה שלו עלולה לפגוע בליכוד, בימין כולו ובדרכה של המדינה? מעשה כזה עלול לגרום לעיוות הדמוקרטיה ועשוי להיתפס כהתערבות של מערכת אכיפת החוק ברשות המחוקקת. האצת השימוע עשויה אף ליטול מראש הממשלה, המועמד לכנסת בזכות, את היכולת להיערך היטב להגנתו.
מומלץ למנדלבליט לשקול שוב ולהימנע ממעשה שהתוצאות שלו עלולות להביא לטשטוש הקו המפריד בין הרשויות, לפגיעה במפלגה המובילה ובציבור רחב. ניתן ורצוי לדחות את המשך העיסוק בחקירות ראש הממשלה עד לאחר הבחירות.
אלוף במיל' דיין הוא לשעבר סגן הרמטכ"ל, תא"ל במיל' טירה הוא לשעבר נשיא התאחדות התעשיינים ואל"מ במיל' כץ הוא עורך דין