הביקור בא בזמן: השוק הברזילאי מתעורר וישראל מצטרפת לקרנבל

ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בברזיל באחרונה הפנה את הזרקורים בארצנו אל המדינה הגדולה ביותר באמריקה הלטינית והשמינית בגודלה בעולם. אבל עוד לפני ראש הממשלה, היו אלה יהודי מרוקו שגילו את ברזיל לפני 200 שנה. צאצאי היהודים במדינה הצפון אפריקאית, שגורשו מחצי האי האיברי על ידי האינקוויזיציה הספרדית והפורטוגזית (מספרד בשנת 1492, ומפורטוגל ב־1497), נעזרו בידיעת השפות מבית עת שהחלו להתיישב בארצם החדשה החל בשנת 1810, לאחר מסע של שלושה חודשים בספינות קטנות, במניפת היציאה של נהר האמזונס לאוקיינוס האטלנטי. לאחר מכן חדרו לעומק הנהר עד פרו. עם הופעשת ספינות הקיטור הצטמצם המסע לשלושה שבועות, וקיצורו הביא לכך שחלק מהיהודים שהתעשרו בברזיל שבו למרוקו, וסיפור ההצלחה דרבן צעירים נוספים לצאת למסע התעשרות באמזונס.

מה שדחף את היהודים לדרום היבשת החדשה הוא הביקוש הגובר לגומי הטבעי, הסחורה הלוהטת של אותם ימים. הביקוש לסחורת הפלא הזו הגיע לשיאו בשנים 1880־1910. יהודי מרוקו מהערים פאס, טאטואן, רבאט, קזבלנקה ומרקש, עשו חיל בעסקי הגומי. בשנת 1824 הם הקימו את בית הכנסת "אשל אברהם" בעיר בית לחם, היא בלם בפי הברזילאים, מרחק 100 ק"מ משפך האמזונס באוקיינוס. שנתיים לאחר מכן, מכיוון שלפי הבדיחה היהודית יהודי תמיד צריך עוד בית כנסת שאליו הוא לא הולך, הוקם בית כנסת נוסף, "שערי השמיים".

הגברים המרוקאים התחתנו עם ילידות אינדיאניות מקומיות ויצרו את המזטיסו, בני הכלאיים של האדם הלבן והילידים. היהודים דיברו בשפה בלולה שהורכבה מלדינו, עברית וחקטייה - שפה מעורבת בפני עצמה שהייתה שגורה בלשונם של יהודים במרוקו ובמושבות ספרד במרוקו. כיום, 1,000 משפחות המקיימות את דת משה בצד הנצרות, מתגוררות בעיר בלם, ועוד 140 משפחות מנצר יהודי מרוקו גרות בעיר מנאוס. לישראל הגיעו לאחר גיור, לפני יותר מעשור, כ־150 מצאצאי המרוקאים הדרום אמריקאים של תחילת המאה ה־19.

ההצלחה של יהודי מרוקו הביאה לכך שגם יהודים מאנגליה וצרפת היגרו לדרום אמריקה, הקימו יישובים לאורך האמזונס וסחרו בגומי. עם הכיבוש הפורטוגזי של ברזיל, הגיעו בספינות הראשונות בתחילת המאה ה־16 גם אנוסים, מרונים בשפת הפורטוגזים. היהודים הללו, שעסקו בכריית זהב, נרדפו בשל טענות האינקוויזיציה כי הם מקיימים בסתר את מצוות דת משה, ואילו יהודים שקיימו מצוות בגלוי לא הגיעו בגל הראשון לברזיל מחשש שהאינקוויזיציה תרדוף אותם גם במושבה החדשה.

יהודים שהקפידו על שמירת דת משה, מהולנד, מאנגליה, מגרמניה ומחצי האי האיברי, היו לסוחרים בספינות שהובילו את התגלית החדשה הבאה, הסוכר התעשייתי. הפורטוגזים הביאו את קני הסוכר לברזיל כבר בתחילת ההתיישבות. בשנת 1540 כבר פעלו במדינה אלפי מפעלים להפקת סוכר, והיצוא לאירופה גבר. כבר בשנת 1770 צרכו בבריטניה פי חמישה סוכר מאשר 60 שנה קודם לכן. בשנת 1750 היווה הסוכר חמישית מסחר הסחורות באירופה ועבר את נפח הסחר בגרעינים.

גידול קני הסוכר גבה קורבנות. האינדיאנים והלבנים מאירופה מתו בהמוניהם במרחבי מטעי הסוכר בברזיל, והזהב הלבן האיץ את הסחר הנורא בעבדים מאפריקה, שהיו עמידים יחסית למלריה ולקדחת צהובה. 4 מיליון עבדים הובאו מאפריקה לברזיל בין המאה ה־16 למאה ה־19 כדי לספק את תאבונה הגובר של אירופה לסוכר. אשר ליהודים ממוצא ספרדי, במשך תקופה קצרה שבה שלטו ההולנדים בברזיל, בשנים 1630־1654, הייתה להם עדנה והם יכלו לשוב ולהתפלל כיהודים ולא כאנוסים, בשל הסובלנות ההולנדית.

ספרא וסייפא

חברת “הודו המערבית ההולנדית" ייבאה את העבדים מאפריקה. הקונים, בתקופה הקצרה של השלטון ההולנדי, היו בעיקר יהודים ממוצא ספרדי, שקנו בסיטונאות, במזומן, כ־23,000 עבדים, ומכרו אותם לאחר מכן לבעלי המטעים של קני הסוכר. לאחר מכן דחקו הצרפתים והבריטים את רגליהם של היהודים במסחר בעבדים והיו למונופול בתחום. אירופה לא ידעה את נפשה מרוב תשוקה ללבן המתוק - בריבות, בסוכריות, בתה, בקפה ובקקאו, ותעשיית הסחורות הברזילאית קיבלה דחיפה נוספת, מעבר לסוכר הגולמי (זיקוק הסוכר החל רק בשנת 1(813. והעבדות? היא בוטלה רק בשנת 1888.

לאחר מלחמת העולם השנייה היגרה משפחת ספרא מהעיר חלב בסוריה לברזיל, הקימה את בנק ספרא והחלה לעסוק במימון. כיום גרים בברזיל כ־120,000 יהודים, רק שמינית מהם ממוצא ספרדי. על פי הליגה נגד השמצה, שיעור האנטישמיות במדינה הוא מהנמוכים בעולם. עם זאת, בשנים האחרונות הביא הסכסוך הישראלי־פלסטיני לעלייה בעוינות כלפי יהודים.

ביקורו של נתניהו בברזיל פותח נתיב למדינה שהייתה חסומה חלקית בפני ישראל. מדינת ישראל הצליחה קודם לכן למסד יחסים עם שלוש המדינות האחרות של ציר ה־BRICS - רוסיה, הודו וסין. החמישית בציר היא דרום אפריקה, שנותרה עוינת. בעקבות הביקור, יש לקוות, ייפתח בקרוב נתיב הטיסה הישיר לברזיל דרך שמי אפריקה. צ'אד נתנה השבוע את אישורה, וייתכן שגם מאלי תלך בעקבותיה, בהמשך לחימום היחסים שנותקו לפי חצי מאה.

בדצמבר 2018 החלה חברת התעופה LATAM, מיזוג של חברה ברזילאית וחברה צ'יליאנית, להפעיל קו טיסה ישיר בין סאו פאולו לנתב"ג. אל־על פתחה ב־2009 קו טיסה ישיר לברזיל, אך הוא נסגר בשל מחוסר רווחיות. עתה ייתכן שקיצור נתיב הטיסה יאפשר לחדש את הקו.

שיעור אבטלה גבוה

היקף הסחר בין ישראל לברזיל עמד על כ־1.4 מיליארד דולר בלבד בשנת 2018, נתון דומה להיקף הסחר עם רוסיה. היבוא מברזיל מהווה רק 16% מהיקף הסחר. ישראל מייבאת מברזיל מוצרי מזון, בשר, פולי סויה, דגנים (בעיקר תירס ומוצריו), סוכר שהוזכר פה בהרחבה, חומרי גלם לתעשיית הפלסטיק, מוצרי שעם, מוצרי עור וכימיקלים. כמו כן, חברת ארקיע מייבאת מטוסים קטנים מתוצרת EMBARER.

ישראל מייצאת לברזיל בעיקר כימיקלים כגון אשלג (40% מהיצוא לברזיל), מוצרי כרייה וחציבה (25%), מכשור אלקטרוני ואופטי, מכונות וציוד וגם תרופות. המסחר בין המדינות נסמך על הסכם סחר חופשי בין ישראל למדינות מרקוסור, המאגד את ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי, שנכנס לתוקף ב־1 ביוני 2010. אולם המסחר בין ישראל לברזיל צלע, הן בגלל המרחק והן משום שהשלטון בברזיל בעשור שחלף לא היה אוהד, בלשון המעטה.

חימום היחסים בין ישראל לברזיל בראשותו של הנשיא החדש, ז'איר בולסונארו, שאף הכריז שהוא שוקל להעביר את השגרירות לירושלים, בא בזמן טוב, לאחר שנים של מיתון ומשבר כלכלי בברזיל.

לאחר ההתכווצות, התוצר עלה בשנת 2017 ב־1%, ב־1.2% נוספים ב־2018, לפי ההערכות, והשנה הוא כבר רשם עלייה של 2.5%־2.7%. האינפלציה בירידה (3.75%,) ונמצאת אפילו מתחת ליעד של הבנק המרכזי, העומד על 4%. הצפי הוא שהיא תעלה השנה ל־4.25%, בעיקר על רקע ירידה בפער התוצר, כלומר הפער בין פוטנציאל הצמיחה לצמיחה בפועל.

שיעור האבטלה עדיין גבוה - 11.6%, שהם 12.2 מיליון מובטלים, ו־27 מיליון איש נוספים עובדים בשוק האפור ללא דיווח לשלטונות. ישנה אופטימיות: 65% מהברזילאים צופים כי המצב הכלכלי ישתפר תחת שלטונו של הנשיא החדש. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המקומית, 26.5% מהתושבים עניים (54.8 מיליון בני אדם). מספר העניים המרודים (שצורכים פחות מ־1.9 דולר ליום) מגיע ל־15.2 מיליון.

על פי קרן המטבע הבינלאומית, החוב הציבורי, שהיה נמוך עד לפני כמה שנים (כ־45%), יכפיל עצמו בשנת 2023 ל־90%, וכבר עתה הוא עומד על 84%. הגירעון התקציבי של ברזיל היה 1.7% בשנת 2017, והכוונה היא להמשיך להפחיתו. הגירעון בחשבון השוטף ירד מ־4.2% מהתוצר ל־0.5% בשנת 2017, בהחלט הישג מרשים.

מעניין לציין שהמערכת הבנקאית הייתה יציבה לאורך כל תקופת המשבר של 2015־2016, בעיקר על רקע מרווחי ריבית אדירים. ברזיל רגישה לסחר העולמי. אם הוא ייפגע, היא עלולה לסבול. לכן, שיקום יחסי ארה"ב־סין בנושא הסחר חיוני עבורה. בקרן המטבע הבינלאומית קובעים שנוצרו התנאים לעודד השקעות כדי להגדיל מחדש את פוטנציאל הצמיחה ולמנוע אינפלציה על ידי הגדלת פער התוצר. לשם כך הממשלה תצטרך לסגת מהתערבות בשוקי האשראי, לעודד מסחר, להשקיע בתשתיות ציבוריות וכמובן להילחם בשחיתות, שלה נלוות הלבנת הון.

יש אפוא תקווה ל־209 מיליון התושבים, ב־26 מחוזותיה הפדרליים של ברזיל. תוחלת חיים הממוצעת בברזיל היא 76 שנה, 13 אלף תינוקות מתים מדי שנה ושיעור האנאלפביתיות הוא 7.2%. התוצר של ברזיל מגיע ל־2.055 טריליון דולר, 9,896 דולר לנפש, כ־23% מזה של התוצר לנפש בישראל. היצוא הברזילאי צפוי לעלות השנה ל־243 מיליארד דולר, לעומת 234 מיליארד דולר בשנת 2018, והיבוא אמור לעלות ל־187 מיליארד דולר, לעומת 175 מיליארד דולר אשתקד. בשנת 2023 צפויים היצוא והיבוא לעלות ל־290 מיליארד דולר ו־227 מיליארד דולר בהתאמה.

זינוק בהשקעות הזרות

ישראל חייבת לנצל את השנים הבאות כדי להשתתף בסחר החוץ של ברזיל. חימום היחסים יביא עדנה לתעשייה הישראלית, ולאחר מכן לענף התיירות. כיום ברזיל היא מעצמת קפה ופלדה, יצרנית מוצרי בני קיימא למשקי בית, והיא מפיקה נפט במדף היבשה וגז וכימיקלים בעומק האוקיינוס. ההשקעות הזרות הישירות בברזיל נמצאות בעלייה חדה, מ־2 מיליארד דולר בשנה לפני עשור ל־30 מיליארד דולר כעת.

אולם לא הכל ורוד: השחיתות שפשתה בברזיל בעשורים האחרונים, שגרמה לעוני המחריד, למהומות, לאלימות ולהחלפת ממשלות, עודה מעכבת התפתחות. על פי הערכת קרן המטבע הבינלאומית, חלקו של ההון השחור הלא מדווח מגיע בברזיל ל־37.6%, כמעט כמו ברוסיה (38.4%).

במונחים בינלאומיים, שיעור החקלאים גבוה בברזיל (10%), ושיעור הסחורות החקלאיות אדיר (5.5%), ו־198 מיליון הפרות הברזילאיות מכניסות מיליארד דולר בשנה. יצרנית הבשר הגדולה ביותר בעולם, הנסחרת בבורסה, היא JBS, עם הכנסות שנתיות של כ־49 מיליארד דולר.

ואילו מיודענו הסוכר הברזילאי המפורסם, שעדיין לא נס לחו, שמהווה 25% מתפוקת הסוכר העולמית. כ־80% ממיץ התפוזים בעולם מגיע מברזיל. אחת מחברות המכרות הגדולות בעולם, VALE, נהנית מהכנסות של 27 מיליארד דולר בשנה. לחברה הממשלתית להפקת נפט, PETROBRAS, הכנסה שנתית של 81 מיליארד דולר (אבל מתהלכים סיפורי שחיתות רבים סביבה, שמעורבת בהם בין היתר הנשיאה הקודמת וילמה רוסוף). לבנק Banco Do Brasil הכנסות שנתיות בגובה 57 מיליארד דולר.

בניגוד לשאר העולם, ההתאוששות הכלכלית הביאה לעלייה בשערי המניות בברזיל. המדד העיקרי עלה בשנה האחרונה ב־18%, מהם 11% בחודש האחרון. אחרי ככלות הכל, ברזיל אינהקרנבל וריקודי סמבה בלבד, אלא גם מעצמה ששבה ומתעוררת, בקצב לטיני, יש לקוות.

אכן, אין ספק שמים רבים זרמו באוקיינוס מאז נדרשו שלושה שבועות כדי להגיע ממרוקו לברזיל בספינות קיטור. היום אפשר לטוס עם LATAM מישראל לברזיל בטיסה ישירה שנמשכת 11 שעות.