השבוע "נחשף" דוח "חמור" של ראשי ועדות המשנה בוועדת החוץ והביטחון, שקבע כי "ראש הממשלה יבזבז 40 מיליארד שקלים על צעצועים שאינם נחוצים להכרעה בשדה הקרב". עוד נטען כי "אי־חיזוק צבא היבשה יגרום להתארכות משך המלחמה הבאה. צבא היבשה אינו מוגן מספיק ואינו קטלני מספיק לתמרון שיידרש ממנו". על פי הפרסום בחדשות 13, הדוח, שכותרתו "הכוח היבשתי בצה"ל 2030", קובע בנוסף כי נתניהו שגה ברצונו לחזק את החימוש המונחה המדויק ואת מערכות היירוט, אך לא את התמרון היבשתי. 
הדוח מפורסם בסמיכות זמנים לפרסום דברי סגן הרמטכ"ל לשעבר, האלוף יאיר גולן, שלפיהם "צה"ל שואף לסיים גם את המלחמה הבאה עם מודיעין וחיל האוויר. מתקיימת תפיסת עולם שסובבת סביב איך לא להפעיל את כוחות היבשה, כלומר בלי כניסה קרקעית".
כשצפיתי בפרסום חשבתי שזיכרוני מטעה אותי, ולכן ניגשתי לקרוא מחדש את דוח ועדת חוץ וביטחון שפורסם לפני מספר שבועות. הדוח, שחובר על ידי אותם ראשי ועדות, טוען את ההפך הגמור, כאשר הוא שולל את טענותיו של נציב קבילות החיילים האלוף יצחק בריק בדבר פערים במוכנותו של צבא היבשה. שם טענו מחברי הדוח כי "רמת מוכנות הצבא למלחמה השתפרה באופן משמעותי מאז צוק איתן, וזאת כמעט בכל מדד כמותי שנבחן דוגמת כמות אימונים, מלאי חימוש, מלאי חלקי חילוף ועוד". הדוח מציין כי מפקדים בסדיר ובמילואים העניקו ציון גבוה למוכנות היחידות, וכי צה"ל - ובתוך כך צבא היבשה - ערוך למלחמה.

אז מה באמת המצב? האם זה המתואר בדוח מלפני מספר שבועות, שנועד לדחות את טענותיו של בריק נגד הרמטכ"ל איזנקוט, או זה שפורסם השבוע, ושנועד לתקוף את ראש הממשלה? ובכלל, ממתי ועדות המשנה של ועחו"ב, ועדות מסווגות וסגורות, מפרסמות ממצאים חסויים ורגישים? האם גם המבצר האחרון בכנסת של ביטחון מידע נפרץ? 
ניתן לטעון כי כוונת מחברי הדוח היא לתאר את המצב העתידי, בעוד כעשור, בעוד הדוח הקודם מתאר את המצב העכשווי. אך אם כך, בדוח החדש חסר ניתוח של התפתחות שדה הקרב העתידי והאתגרים של ישראל במלחמות הבאות, והתייחסות לדרך שבה נערך הצבא לאותן התפתחויות. בהתחשב בכך שההערכה היא כי מרבית העימותים העתידיים יהיו לא ישירים, קרי באמצעות ירי מנגד ובחסות אוכלוסייה, ייתכן שדווקא הפתרון מבוסס המודיעין, אש מדויקת ויכולת הגנתית משופרת/יירוט - הם המתאימים ביותר.
זאת עוד, בהנחה שהמיוחס לאלוף גולן מדויק, הרי שלטענתו התפיסה בצה"ל (לפחות בתקופת איזנקוט) שוללת תמרון ומעניקה חשיבות יתר למודיעין ולכוח אש. אם כך, מדוע מלינים כותבי הדוח על ראש הממשלה, ולא על צה"ל? האם התקיימה בחינה מול צה"ל לגבי הטענות? והאם נבחנה תוכנית 40 המיליארדים של ראש הממשלה גם מול דרישות צה"ל ורצונותיו?
# # #
ומילה (לא פוליטית) בהקשר אחר על הבחירות. תפיסה מקובלת היא שמול הקלפי, הישראלי הממוצע חושב קודם כל מיהו האדם שהוא רוצה שיענה לטלפון באמצע הלילה. קרי, מי ראוי ומתאים לקבל החלטות ביטחוניות הרות גורל. בשל תפיסה זו סוגיות הביטחון הן אבן הראשה של כל מערכת בחירות, אף על פי שלפתחנו ניצבות בעיות רבות בתחומי החינוך, התחבורה, הבריאות ועוד. 
משכך, אני מופתע לראות כי אף אחד מהמועמדים הרלוונטיים אינו מציף סוגיה ביטחונית מרכזית, שלצערי חלה בה הרעה משמעותית בשנתיים האחרונות. כוונתי ליחסים עם יהדות התפוצות בכלל ויהדות ארצות הברית בפרט. מדובר בסוגיה שחשיבותה הביטחונית־אסטרטגית עצומה גם בהיבטי החוסן הלאומי, תמיכת יהדות ארה"ב בממשלת ישראל במערכת הפוליטית האמריקאית, ותרומות מהקהילה לפרויקטים שונים בישראל. 
לצערי, למרות חשיבותה הרבה של הסוגיה - בוודאי בעידן הפוליטי הנוכחי בארה"ב, שבו הפילוג בין הדמוקרטים לרפובליקנים מקצין במגוון סוגיות, ובתוך כך חלה גם ירידה בתמיכה האוטומטית בישראל - לא נעשה די. העובדה כי אין לכך התייחסות מספקת במצעים ובהתייחסויות של המועמדים השונים לראשות הממשלה מטרידה ומחייבת תיקון.
הכותב שימש כרח"ט מחקר באגף המודיעין וכיום סמנכ"ל למודיעין וסייבר בקבוצת "שדמה"