בכל העולם קמים מנהיגים שמבינים כי העתיד של כולנו מצוי במדיניות סביבתית־כלכלית שמתמודדת עם משבר האקלים, אבל דווקא בישראל אנחנו חווים רגרסיה מדאיגה בנושא. אפילו בארה"ב של טראמפ, מכחיש משבר האקלים, תנועת ה־Green new deal תופסת תאוצה ושואפת לביסוס וחיזוק אנרגיות מתחדשות ויצירת מקומות תעסוקה ירוקים. בישראל, לעומת זאת, אנחנו רואים פחות ופחות מועמדים שרצים על הטיקט הירוק, ומבחינים איך האג'נדה הסביבתית נדחקת שוב אל השוליים ונעלמת מהשיח של המפלגות.

כגודל המשבר כך גדול הוא צו השעה. ישראל מפגרת בתחום התחבורה הציבורית, וכבר כמה עשורים ממשיכה להיתקע בפקקים ובזיהום אוויר בגלל היעדר תשתיות מספקות של תחבורה ציבורית יעילה ואטרקטיבית. ישראל מתהדרת בהייטק ובקלינטק, אבל ממשיכה לדשדש עם 3% אנרגיה מתחדשת ועם תעשיית דלקים מזהמת ומתרחבת בלב מטרופולין חיפה מוכה הזיהום והתחלואה, שמונה כמעט מיליון נפש. 

מחקרים מראים שמדי שנה מתים בישראל 2,500 בני אדם מזיהום אוויר - מספר בלתי נתפס, יותר מכל ההרוגים בתאונות הדרכים ובפעולות האיבה. לא מדובר רק באובדן יקר וכואב של חיי אדם, אלא גם בבזבוז מתמשך של מיליארדי שקלים למשק הישראלי.

דוחות האו"ם האחרונים מלמדים שנשארו לנו רק 12 שנים כדי לעצור את ההתחממות הגלובלית על 1.5 מעלות במטרה למנוע עוד ועוד מופעי אקלים קיצוניים, והיום כבר ברור שישראל והמזרח התיכון עתידים להיפגע אנושות מהמשבר. לכן האינטרס הלאומי הוא להילחם כבר היום במשבר האקלים: לצמצם זיהום אוויר מתעשייה ומתחבורה, לקדם אנרגיות מתחדשות, לעצור קידוחי גז טבעי ונפט בים התיכון ופרויקטים אחרים המבוססים על דלקים מזהמים.

מה שאנחנו צריכים עכשיו זאת מנהיגות אמיצה שתוביל מהפכה של תחבורה ציבורית מבוססת חשמל, שתסגור את בתי הזיקוק המייצאים 50% מהתוצרים שלהם אבל מייצרים 100% זיהום אוויר ותחלואה, שתעצור את חיפושי הגז בים התיכון ותהפוך את ישראל לאימפריית שמש. היום כבר ברור שהסוגיות הסביבתיות הבוערות של תקופתנו נוגעות ל"חיים עצמם" של כל אחת ואחד מאיתנו: אוויר נקי, בריאות, איכות חיים ואפילו רווחה כלכלית.

שביתת האקלים של תלמידי ישראל ומצעד האקלים שיתקיים בעוד כחודש הם הוכחה שבהיעדר מנהיגות פוליטית זה הזמן של האזרחים להגביר את המעורבות ולהוביל ביחד אל עתיד הרבה יותר ירוק ובריא - כי המציאות בוערת ואין לנו יותר זמן לאבד.

הכותב הוא מנכ"ל ארגון "מגמה ירוקה"