ההתלהמות נגד הפרקליטות בפרשת הירצחה של תהילה נגר עושה עוול גדול לפרקליטים שניהלו את התיק, ובסופו של דבר גם עלולה לפגוע באינטרס הציבורי של אכיפת החוק בישראל. בית המשפט אישר הסדר טיעון, שבמסגרתו רושרוש יודה בפרטי כתב האישום אולם סעיף העבירה העיקרי יומר מרצח להריגה. הפרקליטות תדרוש עונש מאסר של 20 שנה, וסביר מאוד שבית המשפט יקבל את עמדתה.
לעניות דעתי, מדובר בהסדר טיעון צודק מאוד, ומגיעה לפרקליטות המדינה הערכה רבה שהסכימה לחתום עליו, למרות ההתנגדות הנחרצת של משפחת תהילה ז"ל ואף שהפרקליטים ידעו מראש שהם יחטפו מהלומות קשות בתקשורת. מבחינת חומר הראיות, התיק הזה היה בעייתי מלכתחילה, אולם במהלך ניהול המשפט שתיים מהראיות נחלשו אף יותר.

הפרקליטות הייתה יכולה לעשות לעצמה חיים קלים ולנהל את המשפט עד תום כדרישת המשפחה לאור הלחץ התקשורתי, אבל אם התיק היה מסתיים בזיכוי ורושרוש היה מטייל ברחובות הקיבוץ של משפחת נגר, שלום הציבור, ובוודאי שלומה ורווחתה של משפחת המנוחה, היו נפגעים קשות. 
הפרקליטות נקטה צעד לא פופולרי, אך מוצדק והכרחי. המחיר שרושרוש הסכים לשלם עבור הודאתו הוא גבוה. יש לציין כי בעקבות הודאתו, המשפחה תוכל לקבל פיצויים.
הכוונה אינה, חלילה, לשפוט את משפחת נגר על הדברים שנאמרו בשעת יגונם הנורא, אולם האחריות של מערכת אכיפת החוק, וגם של התקשורת, היא לראות את התמונה השלמה ולהחליט את ההחלטה הנכונה, על פי מצבת הראיות והאינטרס הציבורי. לדעתי, כמי שמבקר לא מעט את הפרקליטות, צריך לומר תודה לפרקליטות על ניהול התיק הזה ברגישות, אך גם בתבונה.