אתמול הייתה אמורה להתקיים פגישה חשובה נוספת בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, לאחר תקופה ארוכה שבה לא נפגשו. אינדיקציה למרכזיותה היא העובדה שתוכננה להתקיים ברוסיה, אף שמדובר ביום חשוב בתהליך הבחירות בישראל - היום האחרון להגשת הרשימות לכנסת. בסוף היא נדחתה במספר ימים כפועל יוצא מההתפתחויות בזירה הפוליטית בישראל, אך חשיבותה עדיין רבה, בעיקר משום שאנו נמצאים בתקופה רגישה מאין כמותה, שבה הולכת וגוברת ההשפעה של היחסים בין המדינות על האינטרסים האסטרטגיים של ישראל.
 

ברקע מספר גורמים משפיעים גם בשטח וגם ברמה האסטרטגית. בין היתר כיבוש מחדש של כמעט כל שטחי סוריה משליטת דאע"ש וארגוני האופוזיציה הסוריים - על ידי כוחות המשטר הסורי ובני בריתם דוגמת איראן, חיזבאללה ומיליציות שונות; תחילת ההתייצבות המחודשת של משטר אסד במרבית שטחי סוריה; ההודעה של נשיא ארה"ב על הסגת הכוחות האמריקאיים מסוריה; המתח הגובר בין טורקיה לכורדים הסורים; והמשך התבססות איראן וחיזבאללה בחלק משטחי המדינה. תוך כדי כך ממשיכה מדינת ישראל להצהיר ולפעול נגד המאמצים האיראניים להתבסס במדינה, כמו גם להעביר אמל"ח לשטחה וממנה ללבנון. 
 

ברמה האסטרטגית, לצערנו אין ביכולתן של רוסיה וארה"ב למנוע באופן טוטאלי מאיראן להתבסס בשטח המדינה הסורית, אם כי הן יכולות להקשות עליה ולגרום לה לפעול בעצימות נמוכה יותר - בעיקר מוסקבה. הפעילות הישראלית הגלויה והסמויה אכן פוגעת במאמציה של איראן ובנות בריתה ומעכבת אותם, אך האמת צריכה להיאמר: היא איננה מפסיקה אותם, ואיננה פוגעת בחזון ובאינטרס האיראני להמשיך להתבסס בשטח הסורי.
 

החיכוך הצבאי, המדיני והפוליטי בין ישראל לרוסיה גובר על רקע אירועים מבצעיים (הפלת המטוס הרוסי, העברת סוללות 300־S רוסיות לסוריה וטענות ורמיזות במערכת הישראלית בדבר ניסיונות רוסיים להשפיע על דעת הקהל בישראל באמצעות פעילות סמויה ברשתות החברתיות), ועל רקע אינטרסים שונים לגבי יציבות משטר אסד ושרידותו, ובעיקר על רקע הקשרים הקרובים וההדוקים בין מדינת ישראל לארה"ב. 
 

במקביל, השיח המדובר בין ישראל לרוסיה - וברמה האישית, בין נתניהו לפוטין - גורר מתח וחשדנות במערכת הפוליטית בארה"ב, בעיקר כשברקע נמשכות החקירות בדבר המעורבות הרוסית במערכת הבחירות בארה"ב בשנת 2016. וזאת, כשארה"ב עצמה מובילה פעילות נגד רוסיה, סנקציות ופעילות לבידוד מדיני ובינלאומי. 
 

לכך מתווספת פעילותה האזורית של רוסיה במזרח התיכון, ששיאה בשלב זה הוא ועידת סוצ'י שהתקיימה השבוע במקביל לוועידת מינכן ולוועידת ורשה (שזכו להתייחסות נרחבת בתקשורת הישראלית). במהלך הוועידה נפגש פוטין עם נשיא איראן רוחאני ועם נשיא טורקיה ארדואן. בוועידה תקף הנשיא האיראני את מדינת ישראל על פעילותה המתמשכת בסוריה, ומתח ביקורת על האו"ם שאינו מרסן את ישראל. פוטין התייחס לאזור המרכזי שעדיין לא בשליטת המשטר הסורי ובעלי בריתו - אזור אידליב - ורמז כי המרחב המדובר לא יישאר ללא תגובה צבאית נגד רסיסי הארגונים המצויים במרחב. ארדואן התייחס לצורך בתוכנית משותפת לפתרון במרחב ולהדיפת הלוחמים הכורדים, המטרידים מאוד את איסטנבול, מהאזורים בשליטתם, בעיקר ממזרח לנהר הפרת.
 

# # #


אז מה צריך לעשות? במרץ 2016, עת הייתי ראש חטיבת המחקר באמ"ן, בשיא פעילותה של רוסיה במרחב, הודיע פוטין כי כל המשימות והיעדים של הכוחות הרוסיים בסוריה הושגו, ולכן הוא מסיג את כלל כוחותיו מהמדינה החל מיום המחרת. נקראתי בדחיפות לרמטכ"ל, וטענתי אז כי למרות הצהרת פוטין מדובר באמירה הצהרתית בלבד, וכי להערכתנו, המעורבות הצבאית והפוליטית הרוסית במדינה תימשך ואף תגבר. מה קרה בשלוש השנים שחלפו מאז - כולם יודעים. ולכן הנחת היסוד של מקבלי ההחלטות בישראל צריכה להיות שרוסיה כאן כדי להישאר. 
 

יתרה מכך, להבנתי, בכוונת רוסיה להמשיך להעמיק את מעורבותה באזור (מצרים, סעודיה), בדגש על סוריה, שבה תהיה מעורבת בשיקום המדינה, בבנייה מחדש של הצבא ועוד. לכן עלינו להמשיך בתיאום הביטחוני־מבצעי בהובלת צה"ל עם מפקדת הכוחות הרוסיים בסוריה, לשמר ככל האפשר את חופש הפעולה המודיעיני והאווירי, ולדחות ככל האפשר את מבצוע סוללות הטק"ט הרוסיות המתקדמות הנמצאות בשטח סוריה ואת העברתן להפעלה ישירה של כוחות ההגנה האווירית הסוריים. במקביל, יש לשמר את הקשר האישי בין ראש ממשלת ישראל לנשיא רוסיה, תוך הקפדה לשמור על זהות האינטרסים והקשרים עם ארה"ב במקום הראשון, ולהימנע מהצטיירות בארה"ב כפרו־רוסים. 


בנוסף, יש לנסות לייצר מנגנוני לחץ והשפעה על הכוחות הפועלים במרחב הסורי, בדגש על איראן וחיזבאללה, וזאת הן בשגרה מול מאמצי ההתבססות שלהם במדינה והן באירועי חיכוך מוגבר והסלמה. לבסוף יש להמשיך להיערך לסוריה המתחדשת במגוון הסוגיות שעל הפרק, בעיקר בהיבטי בניין הכוח הצבאי ושיתוף הפעולה עם איראן וחיזבאללה.

הכותב שימש כרח"ט מחקר באגף המודיעין וכיום סמנכ"ל למודיעין וסייבר בקבוצת "שדמה".


tguvot@maariv.co.il