הסיפור של "איפא"ק נגד ביבי" הינו הוכחה לכך שהתקשורת הינה חלק משופר התעמולה של השמאל. בדקתי את העובדות. הן גלויות לכל באתר של אייפא"ק וכל מי שמבין אנגלית ברמה קצת יותר גבוהה מרינה מצליח ובני גנץ, יכול לקרוא ולהבין לבד.



כל מה שאיפא"ק עשתה זה שהיא חזרה על הודעתה משנת 2009, בזמן שד"ר מיכאל בן ארי, נציג עוצמה לישראל, אז חי"ל, נבחר לראשונה לכנסת. אז ארגוני השמאל לא גויסו ואמות הסיפים לא רעדו. אייפא"ק של 2009 שחררה הצהרה לאקונית שלפיה תחרים את ח"כ בן ארי. מה שקרה הפעם, 10 שנים אחרי, זה שאיפא"ק מיחזרה את הודעתה. אף מילה נגד ביבי. שום גינוי.



מי שהגיב קצת יותר בחומרה וגינה את כניסת בן ארי לרשימה המשותפת עם הבית היהודי והאיחוד הלאומי היה הוועד היהודי האמריקאי, ארגון שהסכים להכיר במדינת ישראל רק אחרי שארה"ב הכירה בה ונזכר להגדיר את עצמו כארגון ציוני רק לאחר מלחמת ששת הימים. אבל אפילו הארגון הזה לא הזכיר את נתניהו בהודעתו.



מי שמינף, ניפח והציג מצג שקרי לחלוטין לציבור הישראלי היתה רינה מצליח בתוכניתה "פגוש את העיתונות" ועיתונאי חצר אחרים המשמשים כתועמלני גנץ. בתוכניתה אמש, עשתה רינה מצליח מיש-מש בין הודעותיהם של אייפא"ק, הוועד היהודי-אמריקאי, ודובריו של גנץ, והציגה לציבור הישראלי, הודעת גינוי שלא הייתה. היא הפילה בפח את ליברמן שהתייחס להודעת הגינוי של הוועד היהודי ולראיון עם הנציגה שלהם בארץ, כאילו זו הודעת גינוי של איפא"ק. אח"כ גם התברר שהקמפיינר של גנץ הינו ממש ממש במקרה יועץ התקשורת של הוועד היהודי אמריקאי בישראל.



מה שנלעג עוד יותר הוא שכל הפוסלים, פוסלים במומם. הרי לשמאל היה מותר לשחד את הבוגד במדינה, גונן שגב, ולהעניק לו תפקיד שר למען אוסלו והמשך שלטונו. לשמאל מותר היה לשלם מחירים לרשימות הערביות תמורת גוש חוסם. היה מותר לו לתמוך בוועדת הבחירות במועמדותו של הבוגד במדינה, עזמי בשארה. ומעולם לא הייתה לו בעיה להישאר במליאת הכנסת נוכח נאומי השיטנה של חנין זועבי. הבעיה הכי גדולה של השמאל הינו ד"ר ציוני ששירת שירות קרבי מלא בחיל השיריון והיה ח"כ מקובל ואהוד גם על יריביו הפוליטיים.



השקוף מכולם בדמגוגיה המגמתית שלו היה הפרשן הפוליטי האובייקטיבי, נחום ברנע, באותה תוכנית של רינה מצליח. כשעמית סגל הזכיר לו שהרצוג לחץ בבחירות האחרונות על מרצ לחתום הסכם עודפים עם הרשימה המשותפת, השיב: 'אבל הרצוג לא דיבר עם איימן עודה'. מעבר לזה שההבחנה מקוממת היא שקרית במודע. שהרי גם נתניהו לא דיבר עם נציגי עוצמה יהודית אלא רק עם הבית היהודי והאיחוד הלאומי.



מה שניכר לחלוטין מהאופן שבו מתנהלת התקשורת זה שהיא מגויסת לחלוטין. החל מהברווז העיתונאי של איפא"ק וכלה בניסיונות מעליבי האינטליגנציה של אמנון אברמוביץ' לדחוף את בני גנץ לגרונם של הבוחרים בשדרות.