ההתלקחות האחרונה בחבל קשמיר מהווה הסלמה בפעילות האלימה המתרחשת בחבל זה כבר עשורים רבים. חבל הארץ הצפוני של תת־היבשת ההודית שרוי בנקודת מחלוקת כבר מאז חלוקת תת־היבשת בשנת 1947 למדינה הינדואית היא הודו, ומדינה מוסלמית היא פקיסטן. לאחר קבלת העצמאות מידי בריטניה, שליטה ההינדואי של קשמיר סירב להצטרף למדינה ההודית החדשה. רק כאשר כוחות חמושים בחסות פקיסטן הצעירה פלשו אל קשמיר, הוא ביקש את עזרת הממשלה ההודית והוא בתמורה התבקש לקבל את הריבונות ההודית על חבל הארץ. 

ההודים רואים את חבל קשמיר כחלק אינטגרלי מהפדרציה ההודית ואילו פקיסטן טוענת כי החבל מלכתחילה לא היה צריך להיות שייך להודו, משום שמרבית תושבי קשמיר הם מוסלמים. מספר מלחמות ניהלה הודו עם פקיסטן על החבל, אך המצב באזור נותר ללא הכרעה ברורה. חבל קשמיר נמצא ברובו תחת ריבונות הודית וחלק קטן ממנו נמצא בשליטת פקיסטן. אירועי טרור הם דבר שבשגרה והאזור שוקק פעילות טרור אסלאמיסטית עוינת לממשל ההודי. מרבית האירועים לא זוכים לרוב לפרסום, ומלאכת סיכול ניסיונות המפגעים היא חלק מניהול הסכסוך. הודו ופקיסטן, טוענות כל אחת לבעלות מלאה על חבל הארץ, זאת מבלי לשאול כלל לדעתם של תושבי קשמיר שמעוניינים מצדם בשלטון אוטונומי. 

לאן פני הדברים? הודו היא מדינה חשובה ועתידה להיות מעצמת־על בעשורים הבאים של המאה ה־21. הפריחה הכלכלית שהיא חווה, עם אחוזים מרשימים של 6%־7% צמיחה ושלל רפורמות פוליטיות וכלכליות, מסמנת את המקום שאותו היא רוצה למלא באסיה ובעולם בכלל. לא נראה כי יש אינטרס הודי בהסלמת הסכסוך שעשוי לפגוע בתדמיתה של הודו ובמצבה הפיננסי והבינלאומי. עם זאת, ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, העומד בראש מפלגת הבהרטיה ג'אנטה (BJP), נמצא בעיצומה של מערכת בחירות ולהתרחשויות בקשמיר יש גם השלכה על תדמיתו. 

מפלגת הימין ההודית לא יכולה לעמוד בפני לחץ בוחריה ולגלות אוזלת יד בקשמיר. גם לפקיסטן אין כל אינטרס בהסלמת המצב באזור. מצבה הכלכלי הרעוע ממילא אינו מאפשר לה ליזום מלחמה, מה גם שראש הממשלה הפקיסטני החדש עמראן ח'אן, מבקש לחזק את בסיס כוחו הפוליטי, כמו גם הכלכלי מבית, ולשפר את יחסי החוץ הקלוקלים של פקיסטן עם מדינות שכנות. עם זאת, מנהיגים ומדינות לא נוהגים תמיד בצורה רציונלית אלא נאלצים להגיב למתרחש. עליית מטוסים הודיים לשמי פקיסטן ופגיעה בשניים מהם תוך לקיחה בשבי של טייסים היא פעולה מדאיגה, ומאוד ייתכן כי שתי המדינות הגרעיניות זקוקות לעזרה חיצונית בינלאומית בהרגעת המצב בדרום אסיה.

הכותבת היא מרצה במחלקה למזרח התיכון באוניברסיטת אריאל, כותבת הבלוג "'אגם הידע" העוסק בהודו ואסיה