היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הכריע היום (חמישי) בדבר הגשת כתב אישום כנגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בכפוף לשימוע. טיוטת כתב האישום, מגלה מסכת חשדות, שלכאורה, בהינתן ראיות שתומכות בה, יכולה להוביל לסיכוי סביר להרשעה. העבירות עליהן מדובר כעת הינן שוחד, מרמה והפרת אמונים (בתיק 4000) ומרמה והפרת אמונים בשני התיקים האחרים (1000 ו-2000).

לעניות דעתי, בתיק 1000, לא בכדי בחר היועמ"ש, להגיש כתב אישום על מרמה והפרת אמונים. זאת, כדי לשלול את טענתו של נתניהו לפיה מדובר ב"מתנות בין חברים", אשר שוללת את טענת השוחד, אבל לא שוללת את הטענה של מרמה והפרת אמונים. הרי גם מול חבר, אין אפשרות לקבל מתנות, לכאורה, בסדר גודל שכזה. אחד השיקולים ששקל היועמ"ש, היא לסגור את התיק נגד מר מילצ'ן, כדי שישמש כעד, דווקא כנגד נתניהו, שכן כפי הנראה, אינו מכחיש את מתן המתנות וגם נתניהו אינו מכחיש. יותר מכך, היועץ הלך כנגד הצוות שלו, כולל פרקליטת מיסוי וכלכלה ופרקליט המדינה שמאמינים שיוכלו להוביל להרשעה גם בתיק שוחד.
 

ככל שהפרקליטות תצליח להוכיח שבמקביל לקבלת המתנות, דאג נתניהו לאינטרסים של מילצ'ן ללא הצדקה, על רקע החברות, הדרך להרשעה במרמה והפרת אמונים (בניגוד לשוחד) קלה יותר.
 

באשר לתיק 2000, העובדה כי אין הוכחה ישירה כי נתניהו פעל באופן אקטיבי בתמורה למתת האסור, הובילה את היועץ המשפטי לבחור בחירה של עבירה של מרמה והפרת אמונים, שהיא עבירה אמורפית יותר. גם כאן היו ליועץ השיקולים של האם ניתן להגיע להרשעה, בתיק שבבסיסו אין פעילות אקטיבית ממשית של נתניהו למעט זה שלא עצר את השיחות והמשיך לשוחח.
 

באשר לתיק 4000, דומה שהפרקליטות קיבלה שיחות מוקלטות או הודעות (שמצוטטות בהרחבה במסגרת הטיוטה) שמעידות על פעילות של אלוביץ, בהתאם לשיחות שהוא מדווח שקיבל, מנתניהו מול מנכ"ל וואלה. השאלה היא אם יש ראיה ישירה כנגד נתניהו או מצבור הראיות הנסיבתיות מובילות לסיכוי סביר להרשעה. זאת שאלה שתצטרך להיבחן לאחר בחינת חומר הראיות על ידי סנגורי נתניהו, ובהמשך, ככל שלא יצליחו לשכנע שאין להגיש כתב אישום - על ידי בימ"ש.

ארנון מילצ'ן. צילום: AFP

 

כך או כך - מה קורה כעת? אל מול המהירות בה הוגשה הטיוטה, אל מול תיקים אחרים מסוג זה עליהם יושבת הפרקליטות זמן ארוך בהרבה, סבירות שהשימוע יתקיים בקיץ במקרה הטוב. החלטה בשימוע תתקבל לאחר מספר חודשים, וגם אז לפי הפסיקה הקיימת ראש הממשלה יושעה מתפקידו רק במקרה של הרשעה חלוטה בפסק דין פלילי. עד אז יש עוד מסוכות רבות שיש לעבור, ולגבי כור ההיתוך של הראיות בבית המשפט, גם יש עוד זמן, כי קודם צריך היועץ לשמוע בנפש חפצה את פרקליטי רוה"מ, באשר לעצם הגשת כתב האישום.
 

באשר למתנות - הדוקטרינה שנחזית פה היא להראות שיש כמות מסיבית של מתנות, ששווים שווי עתק, שחורגת מגדר נורמה ציבורית אל מול פעילות ציבורית שביצע רוה"מ לטובת מילצ'ן. כמו כן, הפרת כללים בדבר הודעה על ניגוד עניינים בהקשר הזה. באשר לתיק 2000, צודק רוה"מ כי מעולם לא העמידו לדין על שיחות עם מול"ים. השאלה אבל היא אינה אם אי פעם העמידו לדין, אלא האם היו ראיות כמו הקלטת הפגישה ע"י עד המדינה ארו (דווקא לבקשת נתניהו).
 

באשר לתיק 4000, צודק רה"מ כי מעולם לא העמידו לדין על סיקור אוהד. יחד עם זאת, השאלה האם היו יחסי "תן וקח" שקשורים לסיקור אוהד, והשאלה האם היחסים הוסתרו כמו שנטען. גם פה, יש כמות שהופכת לאיכות מבחינת כמות השיחות וההתערבות, והשאלה האם המסכת הראייתית הנסיבתית, תוביל לתוצאה של מסקנה הגיונית אחת ויחידה.
 

ומה תהיה התוצאה? אזכיר כי בעבר היו כתבי אישום מוכנים מצד הפרקליטות, שכבר עמדו להיות מוגשים, ושהסתיימו בסגירת תיק לאחר שימוע. בין היתר, אני ייצגתי את ח"כ חיים כץ בעבר, כשטיוטת כתב האישום כבר הייתה קיימת אצל היועץ, והתיק נסגר לאחר שימוע אצל היועץ דאז מזוז.
 

באשר לשאלת הסדר הטיעון - גם בעניין זה השלב הזה עוד מוקדם. הסנגורים עוד לא קיבלו את חומרי החקירה, עוד לא נערך שימוע, עוד לא התקבלו החלטות סופיות בדבר כתב האישום והאם בכלל יוגש. שימוע, לאחר שסנגור בוחן את חומר הראיות, יכול להוביל לתוצאה הפוכה של סגירת התיק, ככל שהנפש אכן חפצה.

עו"ד אייל בסרגליק. צילום: אלי מעייני


הכותב הוא מומחה למשפט פלילי וצווארון לבן, יו"ר הוועדה לעניינים פליליים של לשכת עורכי הדין