איראן, חיזבאללה וחמאס רואים בימים אלה של בחירות שעת כושר לפגוע בישראל. ברור לכל האויבים שלנו כי ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו לא מעוניין בתקופה רגישה זו – בזמן הקרב הפוליטי על המשך שלטונו והמאבק המשפטי שלו – בהסלמה של השטח, בחזית הצפונית וגם הדרומית. חימום הגבולות עד כדי עימות צבאי עלול לפגוע בתדמיתו כמר ביטחון ערב ההליכה לקלפיות.
חמאס, כפי שאנו עדים שוב בתקופה האחרונה, מנצל את המצב הרגיש ומתגרה בצה”ל על הגדר באזור עוטף עזה. מדובר באירועים על בסיס יומי: מטענים, רימונים, בלוני ועפיפוני נפץ. הריבון ברצועה נמצא בשפל תדמיתי ותזרימי על רקע המציאות ההומניטרית הקשה והצורך להסתייע בדולרים שמגיעים מקטאר – ומנסה להשתקם על גבם של תושבי העוטף.
במקביל, טהרן בוודאי מדרבנת את הארגונים בעזה להבעיר את השטח. וכל זה, במקביל למתיחות סביב הר הבית והחלטת ישראל לקזז את כספי הרשות הפלסטית המועברים למחבלים ובני משפחותיהם. המודעות למצב הפנימי בישראל גורמת גם להתחממות ביהודה ושומרון ולאפשרות שהטרור מהגדה ירים שוב את ראשו. גם כאן, אנחנו עשויים להיכנס לסבב נוסף.
כאמור, איראן, חיזבאללה וחמאס רואים כאן הזדמנות לסגירת חשבונות עם ישראל. הארגון העזתי מעוניין גם לצבור הישגים בפרק זמן זה במלחמת ההתשה שהוא מקיים נגדנו. לנתניהו יש קושי להשיב מלחמה בעת הזו, והוא נאלץ להגיב במתינות יחסית לעקיצות שמגיעות מעזה. במקביל, כוחות הביטחון נדרשים לערנות שיא.
זה לא מקרי שנתניהו מהלך בימים אלה על בהונות בכל מה שקשור לרצועה, בשעה שהוא מתפאר בעשייה הגדולה שלו, בעיקר בקשרי החוץ של מדינת ישראל. הוא אפילו לא הגיע לביקור ביישובי העוטף – אולי מחשש לספוג ביקורת מתושבי האזור. הצמיחה הגדולה של חמאס, יש לזכור, התחוללה בעשר שנות כהונתו בראשות הממשלה. למרות כל ההבטחות שלו, הוא לא סיפק מענה לירי הרקטות ופצצות המרגמה לשטח ישראל. חמאס ממשיך לקבוע את סדר היום האלים על הגדר – באיומים ובמעשים – ואנחנו רק מגיבים, לעתים מעט מדי וחלש מדי.
ככל שנתקרב ליום הבוחר, ב־9 באפריל, האיומים הללו רק יגברו. ככה זה כשראש הממשלה ושר הביטחון טרוד בהיבחרות המחודשת שלו וזקוק לשקט כמו אוויר לנשימה.