גם אם בנימין נתניהו יצליח להרכיב קואליציה חדשה, בהסתמך על גוש הימין הגדול יותר, היא תהיה בכל מקרה דוחה ומסוכנת הרבה יותר מזו הנוכחית. יתווספו אליה גם הכהניסטים וגם פייגלין, בנוסף לליצמן רודף הרפורמים והקונסרבטיבים (מיליוני אחינו בני ישראל) ולדרעי רודף “הגויים מרוסיה” (מאות אלפי אחינו הישראלים יוצאי חבר העמים). כולן מפלגות רוויות שנאה, הפעם עם בושם הפשיזם המעודכן שאיתו מחזרת אחרינו איילת שקד, שהתחברה באחרונה בין השאר לשפי פז, רודפת מבקשי המקלט. וברקע, כמובן, צלו של אפי נוה. ממשלה אפלה מאוד. 

וכך, אדם כאיתמר בן־גביר, שבביתו תלויה תמונתו של ברוך גולדשטיין רוצח ההמונים, ימונה לוועדה לבחירת שופטים. ואילו אדם כפייגלין שרוצה להקים בית מקדש שלישי רווי קורבנות על הר הבית, תוך עימות עם האסלאם, עלול להתמנות לשר האוצר או שר החינוך. חזון קשה מאוד לישראל. 
 

יש מוצא פוליטי אפשרי לתרחיש הזה: ממשלת גנץ־לפיד (שאם תתבסס על מרצ והמפלגות הערביות, תהיה איומה לא פחות מממשלת הימין הצרה) או ממשלת אחדות. זו האחרונה היא האפשרות הטובה ביותר, ולמעשה האופציה השפויה היחידה, אבל ספק גדול אם תוכל אפילו להתחיל להתממש נוכח ההצהרות והלכלוכים הכבדים במערכת הבחירות, כמו גם אילוצי ההישרדות של נתניהו, שעלולים להביא, כולם יחד וכל אחד מהם לחוד, למבוי סתום מכל הכיוונים. בכך ניגרר כולנו תהומה, עוד לפני שתונח לפתחנו תוכנית המאה של טראמפ. 
 

מובן שקיימת גם האפשרות הבלתי נסבלת של בחירות חוזרות. כאילו לא מלאנו כבר טינופת מכל הסוגים, כאילו בחירות נוספות ישנו משהו מהותי בתמונת המפלגות והאינטרסים. החרדים הרי לא ייעשו חרדים פחות. הערבים הרי לא ייעשו ערבים פחות. וכך גם חסידי נתניהו ואלה שמאסו בו. הכל יהיה אותו דבר, רק עם הרבה יותר גועל מצטבר. ובינתיים, האיומים בכל החזיתות, מדרום ומצפון, גוברים. לכן צריך לקוות מאוד שלא ניגרר לבחירות חוזרות.
 

למנוע ממשלה אפלה. בן גביר, בן ארי וברוך מרזל. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90


ומכיוון שממשלת אחדות בין הליכוד וכחול לבן נראית עכשיו כאפשרות המרגיעה היחידה, חובה כבר לשרטט את מתווה היסוד שלה. זו נראית ממש כממשלת הצלה יחידה לישראל.
 

חשוב להבין: ממשלה כזאת תוכל להתקיים רק בראשות נתניהו, גם בהנחה ששתי המפלגות הגדולות יהיו פחות או יותר שוות בגודלן. לא תיתכן ממשלת רוטציה, למשל, בנוסח פרס־שמיר, מסיבה מעשית מאוד ופשוטה מאוד: אם נתניהו לא יהיה ראש ממשלה, הוא לא יוכל להמשיך לכהן בממשלה בכלל לנוכח כתב החשדות. מי שהוגש נגדו כתב אישום לא יכול לשמש כשר, על פי פסיקת בג”ץ, אלא רק כראש ממשלה, בחסות חוק יסוד: הממשלה, המפסיק את הכהונה רק אם הורשע בפסק דין חלוט אחרי ערעור, תהליך שיכול להימשך כל משך ימי הממשלה הבאה. לכן אין אפשרות לרוטציה בין נתניהו לגנץ אלא רק לחלוקת תפקידים שבה נתניהו הוא ראש הממשלה וגנץ ממלא מקום ושר הביטחון. 
 

האם לא ברור לכולנו כי מול תוכנית טראמפ רצוי שנתניהו ישמש כראש הממשלה, ומול חזית עזה רצוי שגנץ ישמש כממלא מקום ראש הממשלה וכשר הביטחון? ייקבע מראש, כמובן, כי כל מהלך משמעותי בכל תחום ידרוש הסכמה של שני הצדדים; ואם לא יגיעו להסכמה, יימשך המצב הקיים. כולם צריכים להבין כי בלי אחדות כזו כולנו בסכנה. זו בדיוק העת להפר את כל ההתחייבויות והחרמות למען הצלתנו. עת לעשות לה’ הפרו תורתך.