"אינני יודעת אם נשים טובות יותר מגברים, אבל הן בהחלט לא גרועות מהם". את הדברים האלה אמרה לא אחרת מאשר גולדה מאיר, ראש הממשלה היחידה שהייתה כאן, ואם לומר את האמת, גם היא הייתה סוג של פשרה עם פטירתו של לוי אשכול. גולדה לא הייתה פמיניסטית גדולה, בלשון המעטה, אך ייתכן שתוצאות הבחירות והירידה בייצוג הנשים בכנסת גורמות אפילו לה להתהפך בקברה.
 

באופן אירוני, הכנסת ה־21 של מדינת ישראל מתרחקת ממגמות עולמיות שמתרחשות במאה ה־21. בעוד בעולם המערבי ייצוג הנשים בפרלמנט עולה, בישראל המגמה הפוכה. בארה"ב למשל נשבר שיא בבחירות האחרונות במספר הנשים שמכהנות בקונגרס, ויש מדינות, כמו פינלנד, שבהן הייצוג לנשים מגיע ליותר מ־65%. ואילו אצלנו, הבחירות האחרונות הביאו לירידה של יותר מ־20% בייצוג הנשים, שלא לדבר על המפלגות הדתיות, שבהן, בשנת 2019, עדיין אסור לנשים להיבחר.
 

היו מפלגות שחשבו שייצוג נשי הוא דבר שחשוב להשקיע בו כגורם מרכזי שיכול למשוך בוחרים. הראשונה הייתה אורלי לוי־אבקסיס, שהכניסה לתקנון מפלגת גשר ייצוג של 50% נשים. גם הימין החדש הציב שלוש נשים ראשונות בחמישייה הפותחת, כאשר בראש עמדה איילת שקד, מי שהסתמנה כמנהיגת העתיד של ישראל ויכולה הייתה באחד הימים להיכנס לדפי ההיסטוריה אחרי גולדה מאיר. 
 

הסוף של אותן מפלגות ידוע, ואם מוסיפים לזה את רשימת הפרלמנטריות המרשימות שניאלץ להיפרד מהן כמו ציפי לבני, מירב בן ארי, שולי מועלם, רויטל סויד, מרב מיכאלי ואחרות, אין לנו ברירה אלא להגיד את האמת: נושא המגדר כשיקול בבחירות פשוט לא מעניין אף אחד, ועצוב אפילו יותר - אף אחת.

אז מה עושים? או אם להשתמש בסגנונה של ח"כ לשעבר מרב מיכאלי, מה עושות? האם במקום למטבחון, נצעד בחזרה למטבח? 

איילת שקד. צילום: תומר נויברג, פלאש 90איילת שקד. צילום: תומר נויברג, פלאש 90

 

כדי לשנות את המדד לייצוג נשי, יותר נשים צריכות לעשות מעשה ולהתפקד למפלגות השונות, לקחת חלק גדול ופעיל יותר בחיים הפוליטיים. המפלגות צריכות לשריין יותר מקומות לנשים, ואולי צריך אפילו לשקול חוק להגדלת הייצוג הנשי בכנסת. אם חשבנו שזה משהו אבולוציוני שיקרה באופן טבעי, הבחירות הוכיחו לנו שאולי אין ברירה, וצריך להתערב על מנת לסייע לסטטיסטיקה. 
 

עד שיגיע השינוי המיוחל, על הח"כים והח"כיות בכנסת החדשה מוטלת אחריות גדולה: לקדם יותר חוקים וסדר יום נשי, לפעול על מנת לצמצם את הפערים בין נשים לגברים בכל תחומי החיים, וזה עשוי להיות אפילו יותר פשוט משנדמה. כך לדוגמה מחקר שנערך השנה על ידי הפורום הכלכלי העולמי מצא כי ייקח 202 שנים על מנת לצמצם את פערי השכר בין נשים לגברים בעולם. בצרפת לא נשארו אדישים לנתונים והחליטו לעשות מעשה ולדאוג שזה יקרה כבר עכשיו - וחוקקו חוק שמטיל קנס על מעסיק שמפלה לרעה שכר לנשים.
 

לא צריך כאן איזשהו גבר שיחליף את הגלגל, אפילו לא צריך להמציא אותו מחדש, מספיק רק לחוקק כמה חוקים טובים וישימים, כאלה שהצליחו להגדיל את השוויון המגדרי במדינות שונות בעולם.
 

ישראל, שמתיימרת להיות מדינה נאורה ומתקדמת, חייבת לצמצם את הפער המגדרי. אנחנו לא מבקשות להפוך את המציאות של נשים בישראל לעידן של "וונדר וומן", אף שיש לנו כבר אחת כזו, אלא פשוט ל"רגולר וומן", נשים שיהיו לא יותר אבל גם לא פחות מהגבר הישראלי הממוצע. אז לחיי חג החירות והשוויון שבא עלינו לטובה בואו נצא כאן לדרך חדשה, מבטיחה ואחרת - נשות כל ישראל, התפקדנה!