אין הרבה מן המשותף בין הכנסת הראשונה, שהושבעה בט"ו בשבט תש"ט, לבין הכנסת ה־21, שהיום תצעד את צעדיה הראשונים. בכנסת הראשונה, כל 120 החברים היו, כמובן, חדשים, ואילו היום אנחנו מקבלים אל המשכן "רק" 49 שליחי ציבור כאלו. הכנסת הראשונה נאלצה לנדוד מירושלים בעקבות מלחמת העצמאות, והכנסת הנוכחית יושבת לבטח בלב ירושלים הבירה, הבנויה והמאוחדת. הכנסת הראשונה הורכבה מסיעות שונות ורבות, גדולות וקטנות, חלקן אפילו האריכו ימים – אבל כולן התחלפו בינתיים; אפילו לא אחת מהן מיוצגת בכנסת ה־21.
 

ובכל זאת – העיקר נשאר דומה. לב הכנסת פועם באותו קצב יהודי ודמוקרטי, אז וגם היום. הכנסת הייתה ונותרה המראה שתלויה על קיר החברה הישראלית, המקום שבו אנו עורכים לעצמנו חשבון נפש יום אחר יום, ישיבה אחר ישיבה. מיום כינונה הכנסת היא המקום היחיד שבו מתקהלים יחד נציגיהן של כל קהילות ישראל ומגלים כי להישגים החשובים ביותר הגענו רק בכבוד הדדי ובשאיפה לחיות באחדות רבת גוונים; רק כאשר האמנו באמת ובתמים כי "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד".
 

עוד לפני שנולדה נערמו על שולחנה של הכנסת החדשה אתגרים ישנים. מהרגע שבו תצא לדרך היא תישא את משא 20 הכנסות שקדמו לה, על הצלחותיהן ומשגיהן, אבל האחריות תהיה כל כולה עליה. עלינו, חברי הכנסת, יהיה לפעול לשיפור דרכי עבודת המשכן, תוך חיזוק סמכויות ועדות הכנסת וטיפול באיכות החקיקה. יהיה עלינו לשמור על מליאת הכנסת כמקום מכובד ומכבד, שראוי לשמש דוגמה לאחריות ולמתינות. יותר מכל, יהיה עלינו לשוות לנגד עינינו את חלומותיהם של אזרחי ישראל, מכל דעה ועדה, ולעשות הכל כדי להגשים אותם.
 

בחודשים האחרונים התכוננה הכנסת למעמד שבו יתפסו הח"כים את מקומותיהם, ואחד אחרי השני יתחייבו לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה. אלו רגעים מרוממי נפש, שבו עולים מול עינינו אבותינו ואמותינו, שחלמו על ריבונות יהודית בארץ ישראל, בוני המדינה ואנשי הכנסת הראשונה שהניחו את יסודות המשכן, וילדינו, דור העתיד שלנו – שבבוא היום יישאו את הלפיד איתם הלאה. כולם תולים בנו את עיניהם ומצפים מאיתנו לזכור תמיד לשם מה נשלחנו לכנסת, מה המטרה שהביאה אותנו לכאן, ולהקדיש לה ורק לה את כל זמננו ומרצנו.
 

היום, יומה הראשון של הכנסת ה־21, נושבת במסדרונות המשכן רוח רעננה. תקוות גדולות תלויות בה, ציפיות גדולות יש ממנה. אך אל דאגה, בקרוב מאוד ההתרגשות תפנה את מקומה לימי שגרה, והחסד של יום החנוכה יתחלף באפרוריות של יום החולין. אבל הרוח החדשה הזאת, שמשהו ממנה נמשך עוד מאותו יום ראשון של הכנסת הראשונה, תמשיך ללוות אותנו לאורך כל ימי הכהונה. בעזרתה, ובשיתוף פעולה, אני בטוח שנעשה ונצליח.
 

הכותב הוא יושב ראש הכנסת