סימני השאלה נשארו: בסוף השבוע תם משחק שח־מט פוליטי, אחד מיני רבים. המשחק התנהל בין הימין לשמאל על הנהגת המדינה. השמאל ותומכיו, שהפסידו בבחירות, ניסו לחזור לתמונה ולפעול לכך שהנשיא יטיל את הקמת הממשלה על בני גנץ. להערכתי, אם הנשיא היה מטיל את הקמת הממשלה על גנץ הוא היה מצליח להקים ממשלה של 62 מנדטים. 
 

הקדמת הבחירות על ידי הימין הייתה מהלך ה"מט" ב"שחמט" הזמני הזה. הניסיונות של הימין להקים ממשלה ללא ליברמן, בשעות האחרונות, היו כורח המציאות כדי להוכיח שהימין עשה מאמצים אמיתיים להקים ממשלה וכי הוא הולך לבחירות יקרות באין ברירה. מדוע הגענו לכל זה? הסיבה העיקרית היא כי ליברמן, שהזדהה כאיש ימין חזק, התנהג באורח שאינו תואם את ההיגיון הפוליטי שלו, של אנשיו ושל מפלגתו. התנהגותו הייתה בלתי צפויה ולכן במשחק ה"שחמט" היא לא הייתה ניתנת לחיזוי. זו הייתה התנהגות תמוהה, שלא ניתן היה לנתח אותה באמצעות השיקולים של המערכת הפוליטית פנימה. 
 

ההתנהגות תמוהה כי הניסיון מוכיח שבימין, מי שהולך נגד הימין ונגד נתניהו, אינו זוכה לעדנה, וכי סוגיית המלחמה בחרדים מיצתה את עצמה ולא הביאה לליברמן תוספת כוח. ההתנהגות תמוהה גם משום שאינני קונה את תיאוריית הנקמנות של ליברמן בנתניהו, כי אין לליברמן סיבה לכך. חשוב גם להבין כי ברגע שמרכיב חיוני להקמת קואליציה אינו משתף פעולה, לא ניתן להשלים את המשא המתן הקואליציוני כולו, כי דרוש מרקם רב־קוטבי של הסכמות כדי לבנות קואליציה וכל גורם בודד יכול לחסלו. ליברמן ידע זאת.
 

נתניהו, ששקל את האינטרסים של ליברמן באורח הגיוני, אכן הופתע אך התעשת ובסופו של דבר פתח את אופציית ההחלטה על פיזור הכנסת. בכך שלל למעשה הקמה של ממשלת שמאל. בשולי הדברים אציין כי היו לפני הבחירות התחייבויות של ראשי מפלגות שלא יישבו עם גנץ מחד, ואחרים שלא יישבו עם ליברמן או החרדים מאידך. אני מציע לא לתת אמון באמירות מסוג זה הנאמרות לפני הבחירות. אילו הטיל הנשיא את הרכבת הממשלה על גנץ, מפת האינטרסים הייתה עוברת "ערבוב מחדש" והכל היה אפשרי.
 

לאור ההתפתחות הזו אני שואל את עצמי כמה שאלות, תמוהות למדי, שאין לי עליהן תשובות: האם ליברמן תכנן מראש, מסיבותיו הוא, לא לאפשר הקמת ממשלת ימין? האם יאיר לפיד ומפלגתו מחד וחלקים נוספים בימין מאידך ידעו על כך? האם הידיעה כי ליברמן לא ילך לממשלה עם הימין הביאה את ראשי מפלגת כחול לבן לחגוג את ניצחונם בליל הבחירות ביודעם, באותו רגע, כי יש להם גוש חוסם של כ־65 מנדטים עם ליברמן? והשאלה האחרונה: האם אי פעם נדע זאת?