כמו נכד שמכין מצגת מושקעת לכבוד הסבא האהוב שחוגג יום הולדת 80. כך נראתה תכנית 'המקור' האחרונה. ברוכי קרא הביא הישג עיתונאי מרשים מאוד, הוא ומצלמת ערוץ 13 התלוו במשך שנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס ואחד האנשים הכי משפיעים על מדינת ישראל, אהרן ברק. לדברי קרא, המצלמה תיעדה אותו במשך עשרות שעות שהזדקקו לשעה טלוויזיונית נדירה אחת. אלא שהתוצאה הייתה נטולת כל תועלת עיתונאית, ואף גרוע מכך. מי שצפה בתכנית התרשם כי החסיד קרא ערך סרטון תדמית לכבוד כ"ק האדמו"ר מרחביה ורעייתו שיוקרן במעמד ההדלקה המסורתית בגבעת רם.

הראיון לא הוציא את ברק מאזור הנוחות, לא הכריח אותו להתמודד עם טענות חריפות על הגותו ודרך פסיקתו. מדובר היה בשעה טלוויזיונית שעסקה בהאדרה של הכהן הגדול של הדמוקרטיה הישראלית, הא ותו לא. במקום לעמת את ברק עם משפטנים דגולים שטענו שהוא פיראט משפטי, בחר ברוכי קרא לעמת את ברק עם ציוץ של שמעון ריקלין בו הוא מטיח נגדו תיאורי גנאי. כך מגמדים מחלוקת, כך עושים צחוק מהעבודה. למה להביא ציטוט של ריקלין ולא למשל דברים של שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית אנטונין סקלאיה שאמר על ברק: "אני קורא פסיקות של בית המשפט העליון בישראל כשאני רוצה להיות ממש בהלם, כשאני רוצה להיווכח שבית המשפט שלי לא כזה גרוע".

ברוכי קרא "מעמת" את ברק עם שיר בחירות של שרת המשפטים שקד, כאילו הגותה השמרנית של שקד מסתכמת בגימיק של קמפיין. מה התועלת העיתונאית בשטות הזו? האם לא היה ראוי יותר לדעת מה תשובת ברק לאין ספור נאומים בהם שקד תקפה וחלקה עניינית על מורשת ברק ודרך פסיקתו תוך שהיא מביאה אסמכתאות רבות?

תכנית המקור היא תכנית תחקירים משובחת, ולמען האמת היא כמעט התכנית היחידה שאני צופה בה. כאשר ברוכי קרא שואל את ברק על פסיקתו בענייני ביטחון, ולא מעמת אותו עם אמירה של המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס מישאל חשין, אני בטוח שהסיבה איננה שברוכי לא הכיר אותה. לטובת הקוראים, הנה הציטוט: "השופט אהרן ברק מוכן שיתפוצצו 30-50 אנשים אבל שיהיו זכויות אדם. אני לא מוכן. הוא חושב כך, אני חושב אחרת. לשמחתי הרבה אני הייתי ברוב".

היה יכול להיות מרתק לשמוע את תגובתו של ברק להאשמה כה חריפה כלפיו מצד קולגה שלו שישב איתו שנים רבות בהיכל הצדק. אבל במקום זה קיבלנו אין ספור סיסמאות עבשות שלא תרמו כלום לצופים. כאשר שואלים את ברק על "נוהל שכן" אותו הוא ביטל בשם זכויות אדם של תומכי הטרור הפלסטינים, היה צריך להציב בפניו תמונה של קציני ולוחמי צה"ל שנהרגו בשם ההומאניות של ברק.

כאשר ברק דיבר על כך שהוא נתן לצה"ל יותר מדי לנצח, היה צריך להציב בפניו תמונה של טלי חטואל ו-4 בנותיה הי"ד שנרצחו מתוך מבנה שישב על ציר כיסופים ושמערכת המשפט סירבה לאפשר לצה"ל להרוס למרות הסכנה, זאת בעקבות עתירה לבג"ץ. בוגי יעלון, הרמטכ"ל דאז, אמר: "יש פה בפרוזדור כיסופים בתים קרובים לציר שאנחנו מטעמי ביטחון שקלנו וגם רצינו להזיז אותם ולפצות את התושבים. אולם הדבר לא אושר לנו במערכת המשפטית".

לכל אורך התכנית, ראינו את ברוכי קורן מאושר ומוקסם מאהרן ברק ובולע בשקיקה כל מילה שהאדמו"ר מוציא מפיו. הוא אפילו לא ניסה להסתיר או לעמעם זאת. בשעה הזו לא הובאה אפילו לא שאלה קשה אחת. אפס עגול. יתר מכך, כל המרואיינים שימשו כניצבים ותפאורה להאדרת מורשת ברק: פרקליט המדינה שי ניצן, השופטים זמיר ובייניש ואפילו נשיא המדינה רובי ריבלין גוייס למשימה. הכל נראה מתוכנן בקפידה וגם כאשר כבר הובאה קושיה על גישתו המשפטית של ברק, היא נשמעה מפי סטודנטית לתואר ראשון במשפטים שבכלל לא היה ברור מה היא רוצה ומה הטענה שלה. הכל כדי לגמד ולהגחיך את החולקים עליו.

גם בני המשפחה של ברק, האשה, הילדים ואף הנכדים הוזעקו כדי לשמש כתפאורה המאדירה את ברק. ובכל זאת, היה רגע אחד בו ניסה כביכול ברוכי להוציאו משיווי משקל ושאל אותו על הקומבינות לאשתו וילדיו.

למי שלא מכיר, אלישבע ברק סיימה את לימודי המשפטים בגיל 41. באורח פלא היא זכתה להתמחות אצל נשיא בית המשפט העליון דאז יואל זוסמן. לאחר סיום ההתמחות, בצירוף מקרים נפלא היא מונתה לתפקיד עוזרת משפטית של נשיא בית המשפט העליון עד שמונתה למשרה שיפוטית. למרות הקריירה המשפטית שהחלה באיחור קיצוני, סיימה אלישבע ברק כסגנית נשיא בית הדין הארצי לעבודה במקביל לכהונת בעלה כנשיא בית המשפט העליון. מקריות גמורה.

גם כל 4 ילדיהם של אהרן ואלישבע למדו משפטים. ובאורח פלא של ממש, כולם התקבלו להתמחות בבית המשפט העליון. כיצד קרה הנס הזה? האם אין פה סממנים של נפוטיזם מהזן המאוס והמושחת ביותר? ובכן, ברוכי אמנם שואל את ברק על העניין הזה, אך גם כאן מדובר בהרמה להנחתה, כתלמיד המשתטח בפני רבו ושואל אותו בדחילו ורחימו רק כדי לדעת מה להשיב לאפיקורסים המקניטים את האדמו"ר בשאלות של הבל.

השאלה עצמה שהפנה ברוכי קרא לא הופיעה בשידור, אך קטע הקריינות הזה הופיע: "ברק אומר למצלמה היום, שכדי למנוע לזות שפתיים, היה כדאי להיזהר". מניסוח הקריינות של ברוכי, אתה מבין היטב כיצד הוצגה השאלה. צריך רק לדמיין כיצד הייתה נשאלת השאלה אם לא היה מדובר באהרן ברק אלא בבנימין נתניהו, שרה והילדים אבנר ויאיר. לא פלא אם כן, שתשובת ברק הייתה מיתממת במיוחד "למיטב הכרתי, הילדים שלי סבלו או נפגעו והקריירה של אשתי סבלה ונפגעה מזה שאני הייתי שופט בבית המשפט ונשיא בית המשפט העליון, ולא להפך". כל מרואיין אחר, היה מקבל אוטומטית שאלת המשך דורסנית התמהה על התשובה המיתממת של האדם שהעלה על נס את נקיון הכפיים הציבורי.

אם חשבתם שאני סתם מדמיין, אז רביב דרוקר, חברו להגשת התכנית, צייץ בטוויטר לפני שידור הכתבה כי ברוכי "הציף מולו את כל הרפש שמנסים לזרוק עליו". הבנתם? שאלות ותמיהות הכי לגיטימיות שיש הן בכלל רפש.

בשורה התחתונה, מדובר היה בהזדמנות פז לקבל מוצר טלוויזיוני משובח על אדם שאין ספק שהוא אחת הדמויות הכי משפיעות בתולדות ישראל, אם לא המשפיעה ביותר. במקום זה, קיבלנו מופע התרפסות והתלקקות של הפרשן המשפטי של חדשות 13 שהתמסר למושא סיקורו. טוב נו, לפחות הנכדים קיבלו סרט תדמית שיוכלו להקרינו במפגש המשפחתי הבא. יש לי שם לסרט "כ"ק האדמו"ר מרחביה, מחולל הישועות ומציל הדמוקרטיות". אני אישית התאכזבתי.