הדמוקרטיה הישראלית מתה אתמול עם מינויו של מבקר המדינה החדש, שאיננו שופט בדימוס. זו הפעם העשירית שהדמוקרטיה מתה מאז תחילת החודש, ובסך הכל הדמוקרטיה הישראלית נפחה את נשמתה 721 פעמים מתחילת השנה ו-35,729 פעמים מאז תחילת כהונת בנימין נתניהו כראש ממשלה בשנת 1996.

ועכשיו ברצינות: בניגוד לזועקים ולמזילי הדמעה, אני סבור שההחלטה למנות לתפקיד אדם שאיננו שופט בדימוס היא החלטה נכונה, טובה ובריאה, שיכולה להביא רוח רעננה יותר למוסד החשוב הזה.

עם יד על הלב, האם לעסק או לעמותה שלכם הייתם ממנים שופט בדימוס כמבקר אובייקטיבי, או רואה חשבון מומחה בתחומו ובעל ניסיון רב בניהול? התשובה ברורה. המבקר צריך לבדוק את יעילות מוסדות המדינה על אגפיהם השונים. איני מבין על סמך מה בנויה ההנחה שדווקא שופטים בדימוס בבית המשפט העליון או בבית משפט מחוזי כשירים למלאכה זו. כנראה יש איזו הנחת יסוד סמויה שהשופטים הם בני אלים, שיודעים הכל ומסוגלים להכל, וזאת בניגוד לעוסקים במקצועות אחרים.

נתניהו מצביע בכנסת. צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת

טענה נוספת בשבח מינוי שופט לתפקיד, מתבססת על כך שלעתים דוחות של מבקר המדינה מתרחבים לכדי חקירה פלילית, ומשום כך מן הראוי למנות לתפקיד דווקא שופט, הבקי בדיני הראיות ובמשפט הפלילי. לפי טענה זו, אם לא ממנים שופט לתפקיד, הדבר מחליש את שומרי הסף ומערער את שלטון החוק.

לשיטתי, המציאות בדיוק הפוכה. מבקר המדינה לא אמור לשמש כידה הארוכה של יחידת להב 433 או פרקליטות המדינה. אם רוצים לחזק את מערכת אכיפת החוק, עדיף להוסיף תקנים ליאח"ה, ליאחב"ל ולאגף החקירות. מבקר המדינה לא רק שאיננו מועיל לאכיפת החוק, אלא במובן מסוים מזיק.

כאשר מבקר המדינה פותח בבדיקה, הוא מזהם חקירת משטרה פוטנציאלית. הוא לא יכול לתפוס מסמכים, לבצע עימותים, לעצור חשודים ולבצע עוד אלף ואחת פעולות חשובות נוספות, כדי להגיע לחקר האמת ולמנוע שיבוש. וכאשר המבקר פותח בבדיקה, מבוקריו נדרשים לענות בכתב ויכולים להתכונן היטב לקראת הבאות. גם אם בסופו של דבר תיפתח חקירה פלילית, היא תתחיל בנקודת פתיחה גרועה מאוד מצד המשטרה, כאשר החשודים זוכים ליתרון מובנה.

לכן, מוטב להפריד הפרדה ברורה בין ביקורת, שתפקידה לוודא יעילות כלכלית וארגונית, לבין ביקורת שתפקידה לתפוס פושעים. אם מבקר המדינה יעסוק בתחום שלו בלבד, סבורני שיוקרתו הציבורי דווקא תעלה. הוא גם יצבור נקודות זכות אם לא ייתפס כשחקן בזירה הפוליטית וכסוג של מדינאי-על. ולסיום, ברוח הדברים, עצה קטנה למבקר הנכנס: תוותר על גימיקים תקשורתיים מיותרים כמו פרסום דוח שלילי על מצב ירושלים - דווקא ביום חגה של העיר.

הדמוקרטיה לא מתה: בחירת אנגלמן היא החלטה נכונה ובריאה

לא ברור על סמך מה בנויה ההנחה שרק שופטים בדימוס בביהמ"ש העליון או המחוזי כשירים לתפקיד המבקר. דווקא החלטת הכנסת יכולה להביא רוח רעננה למוסד החשוב הזה