כשזה נוח לנו, שרה ג'סיקה פרקר וסיינפלד הם "משלנו", אבל מה לגבי שאר מליוני היהודים ברחבי העולם? הרב מאיר אזרי מסביר מדוע אנו בוחרים להעלים עין מסוגיות כמו נישואי תערובת, כאשר המקרה משרת את טובתנו.



לא היה אדם בישראל שיכל לפספס את הידיעה אודות ביקורה של שרה ג'סיקה פרקר, גיבורת הסדרה "סקס והעיר הגדולה" בישראל – הרי היא ממש אחת משלנו. הנה היא בכותל המערבי, נושקת לאבנים ומגניבה פתק, והנה היא שוב, עושה את תל אביב. אך האם היא באמת משלנו? האם אב יהודי מספיק בשביל שנוכל לשייך אותה אלינו? או האם ברגע שבו יגיע יום הדין, וסמוטריץ' יספור מי ומי הם מבני העם, תותר שרה ג'סיקה פרקר, שרק אביה מבין שני הוריה יהודי, מאחור?



כמובן שלא מדובר רק בה. יחד איתה, ישארו מאחור גדולים ורבים, המפארים את כל תחומי העשייה בצפון אמריקה, ובהם מיטב אנשי העסקים, המדענים, אנשי האקדמיה והבידור. אנחנו כל-כך ממהרים לשייך אל עצמנו את אותם יהודים, אשר בכלל נולדו להורים מדתות שונות, ורק מבקשים (לפחות רובם) לשמור על הקשר והזהות היהודית – ושוכחים שבתנועת הינף יד מהירה, יצליחו דרעי וליצמן לקרוע אותם מהעם ההולך ומצטמצם.



חיי היהודים בעידן המודרני זימנו לעם שלל של דרמות ואתגרים. חורבנה של יהדות אירופה בשואה, והקמת מדינת ישראל ומסע היהודים מיבשת ליבשת בתקווה למצוא פינה חמה ובטוחה, עיצבו מחדש את היהדות במאה העשרים.



אחד האתגרים החדשים בפניהם ניצב יהודי בימים אלו, הוא החילון, יחד עם בניין זהות לאומית חדשה בעידן ריבוי זרמים, פלגים וחדשנות. נראה שבמאה ה-21 נצטרך, לנוכח האתגרים, התדלדלות העם והפתיחות המאפיינת את העולם, למצוא הגדרות מרחיבות וחדשות לשאלת מיהו יהודי. זאת ועוד אתגר נישואי התערובת, שהפך אט-אט למעצב נוסף של היהדות בעידן החדש.



נכון, יותר קל להאשים את "האלו שמעבר לים" בסוגיות הללו, אך האם הם היחידים שאליהם עלינו לפנות? הבו לנו אמיצים, אשר יפתחו שערים ויניחו גשרים של תקווה. מי יתן וימצאו סוללי דרך, כמו הרב קאלישר ממבשרי הציונות, שהבין שראוי לקרב את ילדי "אב יהודי ואם לא יהודיה" ליהדות והתיר למול אותם, ואף כתב: "מצווין אנו לפתוח לו פתח תקווה למולו כעת ושיגדל יוכל לעשות כרצון אביו ולטבול עצמו כדת וכדין ואם אין מלים אותו דוחין אותו בידיים מעדת ישראל..."



הרב הרצוג, לשעבר הרב הראשי לישראל, אף התייחס לאתגר הנישואים המעורבים וקבע: "אינה דומה גויה אשר נולדה מאב ואם גויים לנולדה מאם נוכריה ואב ישראל, שבודאי קיבלה פחות או יותר השפעה יהודית וליבה קרוב לישראל וליהדות ..." – כלומר, גם לפי הרב הרצוג, שרה ג'סיקה פרקר באמת "משלנו".



ביקורה של היהודיה, אשת העיר הגדולה בכותל, הוא הזדמנות להכיר במציאות יהודית חדשה ומאתגרת, ובניסיון האמיץ של יהודי צפון אמריקה לחזק את קהילתם ההולכת וקטנה. והמלצתי לאלו שיאמרו בשחצנות הישראלית, "אצלנו זה לא קורה", היא שיבדקו היטב מה אחוז נישואי התערובת של ילדיהם אשר היגרו מעבר לים. וכן, גם בישראל זה סיפור שהולך וגדל, ואולי לטובה.



הרב מאיר אזרי הוא מנכ"ל מרכזי דניאל ומיוזמי פסטיבל תרבות יהודי אמריקני "גשרים על מים סוערים" שיתקיים ב12-14.6 בתל אביב: https://www.gsharim.org.il