באחת מאמרותיו המפורסמות טען ווינסטון צ'רצ'יל כי "הדמוקרטיה היא שיטת משטר גרועה מאוד, אבל היא טובה לאין ערוך מחלופותיה". למרות כל הבעיות הקיימות בשיטה זו עדיין לא מצאנו טובה ממנה. אבל האם אנחנו עושים מספיק כדי להגן על הדמוקרטיה שלנו? האם היא ניצבת בפני סכנה?

אחד האיומים על הדמוקרטיה הוא חוסר האמון של האזרחים בה. סוגיה זו מוכרת לאויבינו, והניסיון לערער את השיטה נמצא במוקד הפעילות של מדינות ושחקנים שונים. בבחירות שנערכו בארה"ב ב־2016 הפעילה ישות מדינתית - רוסיה, לטענת גורמי החקירה - מערכה סדורה ושיטתית בתקשורת וברשתות החברתיות אל מול האפרו־אמריקאים. זאת, במטרה לגרום להם לחשוב שקולם בבחירות אינו שווה לקולות הלבנים ובכך להוריד את אחוזי ההצבעה שלהם.

לפני הבחירות האחרונות בארץ חשף ראש השב"כ, נדב ארגמן, כי מדינות זרות פועלות במרשתת ומנסות לסכסך בין קבוצות ומגזרים שונים בישראל ובכך להשפיע על הבחירות. אין סיבה להניח כי פעילות כזו לא תימשך גם בחודשים הקרובים, במערכת הבחירות השנייה השנה.

בתחקיר הבוטים הגדול שפורסם מספר שבועות לפני הבחירות הואשמה הליכוד בפעילות שיטתית ברשתות תוך הפעלת ישויות מזויפות (אוואטרים), ובוטים להפצת מסרים ומידע. הפרסומים התמקדו בצורה מגמתית רק בפעילות הליכוד, אך במסמך שפרסמו לאחרונה חלק מהמעורבים בתחקיר המדובר - ושלא זכה לפרסום מספק - נכתב, כי "במהלך הפרויקט חשפנו רשת שניסתה לקדם פגיעה בראש המוסד הישראלי, רשת של כת שניסתה ליצור בסיס בישראל, רשת השפעה זרה שהופעלה מדובאי, רשת מטורקיה שהקיפה את בנימין נתניהו, רשתות של מפלגות בארץ, ועוד כמה שאודותיהן לא פרסמנו".

האם לא נכון שנהיה מוטרדים מפעילות חסויה של דובאי (שאולי בכלל איראן עומדת מאחוריה) ושל טורקיה ברשתות החברתיות בישראל? האם לא כדאי להניח שמדינות אלו ודומותיהן - שאינן פאר הדמוקרטיה - יפעלו בניסיון לערער את אמון הציבור הישראלי בשיטת המשטר הנהוגה כאן?

פוליטיקאים שונים מזהירים אותנו השכם והערב מקץ הדמוקרטיה בישראל. אז נכון, מדובר בפוליטיקה, אבל ככל שהשיח בנושא יימשך, אנשים רבים יותר עלולים להאמין בכך. בעיקר כשהמסר מגובה בפעילות של גורמים זרים ואינטרסנטיים המלבים אותו.

***

בשבועות האחרונים אנחנו עדים לגל של סרטים מפוברקים, "דיפ פייק". הסרטים הללו ברובם אמיתיים, ורק אלמנט מסוים בהם שונה. העריכה המניפולטיבית גורמת למסר שלהם להשתנות לחלוטין ומקשה על הצופה הממוצע להבין כי מדובר בשקר.

דוגמה טובה לכך הוא סרטון של יו"ר בית הנבחרים בארה"ב, ננסי פלוסי, כשהיא מתראיינת לטלוויזיה. בסרטון נראה כי היא לא ממוקדת, מעורפלת ומדברת בצורה אטית יותר מהצפוי. בדיקה מקצועית העלתה כי מדובר בסרטון אמיתי ובראיון אותנטי, אך כזה שמריצים אותו ב"סלואו מושן", כלומר במהירות אטית מהרגיל.

בסרטון כוזב נוסף, שהפך לוויראלי, מדבר מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג על הבעייתיות והסכנות שבשליטה על מידע פרטי של אנשים. כלומר, יוצא נגד החברה שהוא עצמו ייסד. מתברר שבאמצעות שימוש בתוכנת בינה מלאכותית מתקדמת הצליחו יוצרי הסרט לשנות את תנועת השפתיים שלו באופן שנראה כאילו הוא מדבר. גם במקרה זה כמעט בלתי אפשרי להבין שמדובר בסרטון פייק.

תופעת הדיפ פייק, שמצטרפת לפייק ניוז, מקשה מאוד על צרכני תוכן מהאינטרנט ומהרשתות החברתיות להבחין בין מידע אמיתי לשקרי וכפועל יוצא מכך מאפשרת לאויבינו להשפיע על דעותינו והבנותינו על המפלגות השונות והדמוקרטיה בישראל.

על איום מתגבר זה מצביעות גם סוכנויות המודיעין של ארה"ב. גם בדוחות השנתיים שהן מוציאות על האיומים הצפויים לארה"ב וגם בדוחות המדיניות המתוכננת למודיעין האמריקאי הן מדגישות את האיום הנשקף למדינות דמוקרטיות בעלות תקשורת פתוחה וחשיפה נרחבת לרשתות החברתיות. זאת בעיקר בגלל פעילות סדורה, שיטתית ומגמתית של שחקנים שונים, בעיקר מדינתיים, שמנסים להשפיע על השיח באינטרנט, להעמיק סכסוכים וויכוחים, ליצור מצגי שווא ולפגוע באמון הציבור בדמוקרטיה כשיטת שלטון יעילה המאפשרת לציבור להביע את דעתו ולהשפיע.

לא מן הנמנע כי גם הפסקות החשמל הנרחבות שאירעו השבוע בארגנטינה ובאורוגוואי - במהלך הבחירות המקומיות שהתקיימו בכמה מחוזות - נבעו מהתקפת סייבר נרחבת ונועדו להקשות על התהליך הדמוקרטי ולפגוע באמון הציבור בו.

בניגוד לעבר, הבחירות האחרונות בישראל התאפיינו באי־סדרים רבים ובוויכוחים הנמשכים עד עכשיו על התוצאות בקלפיות שונות. לצד מספר תחקירים מטרידים של קלמן ליבסקינד, שפורסמו בעיתון זה בשבועות האחרונים, זכורה גם מסיבת העיתונאים המביכה במהלך יום הבחירות שבה יו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, טען כי "לא נתגלתה תקלה במערכת הליבה המבודדת מהאינטרנט", כי הוא "עמד בקשר רצוף והדוק עם גורמי הביטחון שאישרו כי אין מידע הקושר את התקלה לתקיפת סייבר", וכי מדובר בתקלות מקומיות בלבד.

הצורך של השופט להדגיש כי אין מדובר בתקיפה של גורם זר, והסיטואציה, שניכר שאיננה נוחה לו, שבה נכנס לתחום הטכנולוגי המקצועי ומדבר על מערכות ליבה לעומת מערכות אחרות - מטרידה. למרות הזמן הקצר שיש לוועדה עד לבחירות הבאות, אין ספק כי נדרשת מערכת של תחקיר והפקת לקחים על מנת לוודא שלא נשקף איום חיצוני למערכות ההצבעה. זאת לצד הצורך לשפר את כל הכשלים המקומיים, והטעויות שחלקן עדיין מתבררות בערכאות משפטיות. אסור שאמונם של אזרחי ישראל בחשיבות ובאותנטיות של הקול שלהם בתהליך ההצבעה ייפגע.

במקביל, ולצד הצורך בפתרון ארוך טווח בהיבטים ארגוניים, תהליכיים, משאביים ועוד, ישנו צורך דחוף לפעול מיידית כדי להגן על הדמוקרטיה הישראלית כבר במערכת הבחירות הנוכחית. והכי חשוב: מודעות, מודעות ומודעות.

הכותב שימש כרח"ט מחקר באגף המודיעין וכיום בעל חברת סייבר
tguvot@maariv.co.il