לא זכור לי מקרה כה קיצוני מעשרות השנים האחרונות, בו כל המערכות כולן התגייסו כחזית אחת נגד אדם החשוד בפלילים. בפרשת "השוטר היורה", הדרג המדיני והפוליטי, התקשורת, ארגוני החברה האזרחית, אנשי ציבור, בני הקהילה האתיופית ועוד כבר הרשיעו את השוטר במעשה, והאשימו את מח"ש בטיוח החקירה.

הפגנות סוערות שהפכו אלימות ומשולחות רסן שטפו את רחובות ישראל, תוך הבטחה להחריף את המאבק אם השוטר לא יואשם ברצח. אפילו דובר מבקר המדינה בחר להוציא הודעה לתקשורת תוך התייחסות מפורשת למות סלומון טקה על ביקורת משנת 2017 (!) נגד דרך הטיפול של מח"ש.  


האם מישהו מהקוראים יכול לדמיין שהמחלקה לחקירות שוטרים תהיה מסוגלת לסגור את התיק נגד השוטר במידה שישתכנעו שהצדק עמו? החוק קובע כי "לא יפרסם אדם דבר על עניין פלילי התלוי ועומד בבית משפט, במטרה להשפיע על ההליך או על תוצאותיו, אם יש בפרסום כדי להשפיע על מהלך המשפט או תוצאותיו". במרוצת השנים, החוק הפך לאות מתה, מתוך הבנה שתמיד יהיו לחצים מכיוונים שונים ומנוגדים. אולם לחץ כה חזק וחד צדדי הוא מאורע נדיר וחמור.

ארדן. התנער מהשוטר. צילום: אבשלום ששוניארדן. התנער מהשוטר. צילום: אבשלום ששוני


השוטר עבר לינץ' ציבורי, כשהטענות שלו הן עובדתיות לגמרי שניתנות לבירור וצריכות להתברר. איך המפגינים, ובוודאי אנשי הציבור המגיבים, יודעים
שהוא לא צודק ברובד העובדתי?

השרים התייצבו בזה אחר זה בביתו של סלומון וביקשו את סליחת המשפחה והעדה. השר לביטחון פנים ארדן התנער למעשה מהשוטר והטיל דופי במח"ש. שר המשפטים אוחנה הוסיף שמן למדורה ואמר כי "בימים אלה שמענו מכל עבר על בעיית אמון קשה במח"ש – זו בעיה חוצת מגזרים. אין זה אומר בהכרח שהביקורת מוצדקת. על כן אני שוקל להורות על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט, כדי לאתר את שורש הבעיה ולקבל החלטות".


המסר ברור, מכל כיוון דינו של השוטר נחתם. אם יוחלט להעמידו לדין, יוכל לטעון ובצדק כי עיקרון הסוביודיצה חולל עד עפר באופן חסר תקדים ובשל כך יש לזכותו מכוח הגנה מן הצדק.