אך אף על פי ששיעור האלימות יורד באופן כללי, האלימות המינית והאלימות ברשת מצויות בעלייה מתמדת בעוד גיל הביצוע יורד בהדרגה. ישנה עלייה במעשי האונס, ובאלימות המינית הפיזית והמילולית, המלווה בתיעוד האירוע ובשיתופו ברשתות.
מתבגרים הצופים בפורנו מדווחים על תחושות דיכאון וריקנות. החשיפה המוקדמת לתכנים פורנוגרפיים אצל ילדים מובילה להצפה של תחושות שאין להם כלים להתמודד עמן, ובהרבה מקרים הם עושים שימוש במנגנוני הגנה כמו הומור והשלכה ומפנים את התחושות השליליות כלפי אנשים אחרים. אצל בני נוער, החשיפה מובילה לציפיות לא ריאליות מבני ובנות זוג לגבי המראה, אופן גילויי החיבה, המיניות והביצועים, עד להעדפה של המסך על פני מערכת יחסים אמיתית או דרישות תוקפניות מבני הזוג.
לא יודעים להיות באינטראקציה. הזמן שבו מבלים צעירים מול המסך מתארך בעקביות. במהלך תקשורת דיגיטלית המוח לא צריך להתאמץ להבין את כוונת האחר, לפרש הבעות פנים או שפת גוף, שהן הבסיס לאינטראקציה אנושית ליכולות אמפתיה, הכלה וסובלנות. הילדים לא נחשפים למידה מספקת של אינטראקציה בין־אישית, והדבר גורם לפגיעה בהתפתחות האינטליגנציה הרגשית והכישורים החברתיים, ואכן הרבה מורים מספרים על ילדים שיש להם קושי בסיסי בהבנת כוונות האחר.
הנייד מרגיל לאינטראקציה שבה אתה כל הזמן בשליטה, אתה מריץ קדימה, אחורה, מקבל הכל כאן ועכשיו. זה הפוך מיכולת הכלה ודחיית סיפוקים, ולכן גם בחיים האמיתיים הם מצפים לקבל הכל כאן ועכשיו, אך בכיתה לא ניתן להריץ קדימה או אחורה את המורה או החברים.
אם לא נעצור ונחשב מסלול מחדש, נמצא את עצמנו במסלול המהיר לעתיד דיסטופי, מנוכר, שבו לאחר שהאחר סיים למלא את כל צרכינו, ניתן לתעד את האירוע, לשתף אותו ולהמשיך הלאה לסיפוק הצורך הבא. כי מה בדיוק שווה סקס אם אי אפשר להעלות אותו לסטורי?
הכותבת היא חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, המרכז הבינתחומי הרצליה
התרעות פיקוד העורף