כנס מרכז השלטון המקומי שנערך לאחרונה באום אל־פחם ובכפר קרע לא היה עוד שיח רווי סיסמאות שדן בהתמודדות עם נגע הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. הכנס שיקף רעיונות חדשים למיגור התופעה והיווה במה לכוח עולה מקרב החברה הערבית שמעוניין להניע שינוי אמיתי. מדובר בראשי העיריות והמועצות המקומיות הערבים החותרים לפתרון מיידי של הבעיות הבוערות בחברה הערבית, ובראשן האלימות, תוך איזון הנטייה הרווחת להטלת האשם בנושא על כתפי המדינה, ותוך הפגנת נכונות חריגה לשיתוף פעולה עם מוסדותיה, ובראשם המשטרה. אין לטעות בראשי הרשויות הערבים: הם אינם חלופה למפלגות הערביות ולא מעוניינים לוותר על תביעתם לשוויון אזרחי, אבל סדר יומם שונה מזה של הפוליטיקאים הערבים וממחיש את הפער שמתפתח בינם לבין הציבור הערבי.

כמיהת האזרחים הערבים למיגור האלימות והפשיעה משתלבת עם הרצון התקדימי שניכר בקרבם בשנים האחרונות - ובמיוחד בקרב בני הדור הצעיר - להעמקת ההשתלבות במדינה. הדבר מתבטא בשיח גובר על ההתגייסות למשטרת ישראל, שבלט גם בכנס שבו השתתפתי. ניצב ג'מאל חכרוש, ראש המנהלת לשיפור שירותי המשטרה ביישובים הערביים, הציג נתונים מעודדים לגבי עלייה בשיעור המתגייסים הערבים למשטרה, וכוונה להרחבת המגמה.

סקר שערך לאחרונה מכון "אמאן" למאבק באלימות בחברה הערבית, בראשות שייח' כאמל ריאן, חיזק את הטיעון הזה כשהצביע על כך ש־72% מהנשאלים מצדדים בהשתלבות אזרחים ערבים במשטרה. שלא בפומבי, טענו בפניי בכירים בציבור הערבי כי נכון יהיה אף לקדם שירות קהילתי - חלופה למונח הטעון "שירות לאומי" - של צעירים בחברה הערבית, שיחזק את זיקתם ליישוביהם ויתרום לחברה הערבית כולה.

התגייסות הערבים למשטרה מסתמנת כמענה יעיל יותר לבעיית האלימות מאשר המהלכים שקודמו עד היום, שהינם אומנם בעלי חשיבות אך השפעתם מוגבלת, ובכלל זאת הקמת עוד תחנות משטרה ביישובים הערביים וקידום מהלכי הסברה במערכת החינוך הערבית. ההתגייסות למשטרה עשויה לחלץ את החברה הערבית מהעמדה הפסיבית שבה היא נתונה כיום, כשהיא ניצבת בתווך שבין המשטרה לארגוני הפשיעה. שירות של בן קהילה מקומית בכוח שיטור ביישוב שבו הוא מתגורר הוא רב־ערך. לשוטר מקומי יהיו תמיד אינטרס אישי לשימור הסדר הציבורי, לצד בקיאות בנעשה ביישובו ורגישות להיבטים תרבותיים. 

קיימים כמובן קשיים רבים בהתגייסות של הערבים למשטרה, ובראשם מערכת היחסים ההיסטורית הטעונה בין הצדדים וההסתייגות העקרונית של רבים בציבור הערבי מהשתלבות בזרוע ביטחונית של מדינת ישראל. לכך מתווסף גם קושי הנובע מתוך החברה הערבית. שוטר ערבי הפועל בקהילה שבה הוא חי נתון ללחץ מצד המסגרות החברתיות, ונדרש לחשב את מהלכיו על רקע מערכת היחסים בציבור המקומי. התגברות על הקשיים האלה תהווה מבחן בגרות של החברה הערבית בדרך להתמודדות מוצלחת עם האלימות, וצעד נוסף בתהליך רב המהמורות בדרך להשתלבות במדינה.

הכותב הוא ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. מקדם בימים אלה פרויקט מטעם INSS לגיבוש דרכי התמודדות עם האלימות בחברה הערבית