מערכת הבחירות המתמשכת אינה עושה טוב למנהיג כחול לבן בני גנץ, וממילא גם למפלגתו. הוא אומר, או נפלטים לו, דברים שלא צריכים להיאמר. הוא טועה, מתבלבל, שוכח דברים ומעורר פקפוק בדבר מנהיגותו והתאמתו לראשות הממשלה. לדברי יודעי סוד, זה מלבה גם תסיסה ורטינות פנימיות בקרב שלושת המועמדים־בכוח לראשות הממשלה הניצבים אחריו בצמרת המפלגה.
 

הוא גם משמיע לעתים דברים סותרים ומביכים, כמו בראשית השבוע, כשהצהיר בראיון ל־ynet כי אם נתניהו היה מציע לו רוטציה בראשות הממשלה, “ואני מתחיל אותה ראשון”, היה על מה לדבר. מיד אחר כך הבהיר שכחול לבן לא תוכל לשבת בממשלה שנתניהו בראשה בגלל כתבי האישום התלויים ועומדים נגדו. התירוצים שלו במקרים שהוא מועד – כי לא שמע היטב את השאלה בשל ליקוי שמיעה או כי טעה ככל אדם - מביכים לא פחות.
 

אני מרשה לעצמי לחשוד, שזה מה שעמד, בין השאר, ביסוד החלטתו של נתניהו שלא הצליח להקים ממשלה לאחר הבחירות באפריל - ללכת מיד לבחירות חוזרות. במילים אחרות, להתיש את גנץ חסר הניסיון ולחשוף את קלונו ברבים. נכון שבינתיים הסקרים אינם מעידים על נפילה רצינית של כחול לבן, והיא עדיין יריבה שקולה לליכוד, אבל אם מופעי גנץ יימשכו בכיוון זה, אין ספק שהדברים ימצאו ביטוי בסקרים ואחר כך גם בקלפי.
 

זה באשר למנהיגות הנוכחית. הפטרת השבת הבאה “נחמו נחמו עמי”, הלקוחה מספר ישעיהו, מוליכה אותנו בעזרת הרמב”ם ובתיווך פרופ’ נחמה ליבוביץ לדמות המנהיג האידיאלי. כך אומר הנביא ישעיהו על ה’ המשיב את שבות ישראל עמו: “הנה השם אלוקים בחזק יבוא וזרועו מושלה לו, הנה שכרו איתו ופעולתו לפניו. כרועה עדרו ירעה, בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו יישא, עלות ינהל”. הקב”ה מופיע כאן בשתי דמויות, מאבחנת ליבוביץ, כגיבור וכעניו, כשר צבא ש”זרועו מושלה לו” וכרועה המקבץ טלאים בזרועו. “כן נדרש ממלך בשר ודם, ממנהיג האומה, לאחד בקרבו שתי תכונות אלה”.
 

והיא מפנה אותנו לרמב”ם, המנסח ב”הלכות מלכים” את הנדרש מהמנהיג כך: “כבוד גדול נוהגים במלך ומשימים לו אימה ויראה בלב כל אדם, שנאמר ‘שום תשים עליך מלך’ – שתהא אימתו עליך. כדרך שחלק לו הכתוב הכבוד הגדול וחייב הכל בכבודו, כך ציווהו להיות בקרבו שפל וחלל... ולא ינהג גסות לב בישראל יתר מדי, שנאמר ‘לבלתי רום לבבו מאחיו’ ויהיה חונן ומרחם לקטנים וגדולים ויצא ויבוא בחפציהם ובטובתם (= יטפל בצורכיהם) ויחוס על כבוד קטן שבקטנים, וכשמדבר אל כל הקהל ידבר רכות, שנאמר (בדברי הימים א’) ,שמעוני אחי ועמי’.
 

“לעולם יתנהג בענווה יתרה. אין לנו גדול ממשה רבנו והוא אומר (לבני ישראל המתלוננים על רעב במדבר): ‘ונחנו מה, לא עלינו תלונותיכם’. ויסבול טורחם ומשאם ותלונותם וקצפם כאשר יישא האומן את היונק”.
 

“נו, טוף” היה בוודאי אומר על דברי הרמב”ם ראש הממשלה המנוח יצחק שמיר. מלך אין לנו, אבל גם סתם מנהיג שלא ינהג גסות בישראל, שיהיה חנון ומרחם לקטנים וגדולים, שידבר רכות ויחוס על כבוד קטן שבקטנים ולעולם יתנהג בענווה יתרה – לא בבית ספרנו. אל תתאמצו למצוא. חבל על הזמן.