פנינה אשכנזי, שהייתה עצורה בזמן ההתנתקות בגיל 16, אינה מגלה מה הוא שמה לאחר נישואיה, אולם היא יודעת לספר, בראיון נוקב ברדיו, שלפני 14 שנים, סמוך לתום צום תשעה באב, בהיותה כבת 16, היא נעצרה ביחד עם עוד שתי בנות, שהיו אז בנות 14 ו־13, למשך כחודש וחצי. הנימוק למעצרן היה שהן מסכנות את שלום הציבור. במהלך הדיון בבית המשפט נאמר להן, לדבריה, "שהן צריכות חינוך מחדש ושההורים שלהן לא ראויים לשמור עליהן". בהמשך לדברים האלה, הציעה השופטת לשלוח את כל השלוש לקיבוץ.

לא הייתי צריך לשמוע את הדברים המזעזעים האלה מפי מי שהייתה קורבן למה שנראה כאלימות משפטית. הייתי שם. ליוויתי לא מעט מפגינים שנעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדם בגין השתתפות בהפגנות בלבד. לא אלימות, מכובדות. לא נשרפו שם מכוניות של אזרחים. גם לא היה עימות עם שוטרים. עוברי אורח תמימים לא הוכו. היה רק רצון להביע מחאה נגד גירושן של אלפי משפחות מבתיהן בגוש קטיף ובצפון השומרון.

עלטה גדולה נפלה על מערכת המשפט. שופטים בכירים שיתפו פעולה. בתי משפט הוקמו בבתי המעצר. פרקליטות המדינה הגישה כתבי אישום שלתפיסתי היו משוללי יסוד. היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, אישר כל מהלך שתרם להליך הפוליטי הבזוי. זמן מה לפני כן, הוא סגר את תיקי החקירה נגד אריאל שרון, באורח תמוה ביותר למיטב שיפוטי, חרף טיוטת כתב האישום שכבר הייתה מונחת על שולחנו. עדנה ארבל, מי שהכינה אותה, כבר ישבה אז על כיסאה בבית המשפט העליון.

שומרי הסף בתקשורת נאלמו דום. גם בפקולטות למשפטים לא הרימו קול זעקה. מובילי דעת קהל מילאו פיהם מים. הצביעות חגגה. איש לא טען ש"קץ הדמוקרטיה" מאיים על המדינה היהודית. כולם ראו ושמעו וידעו על מעצרם של אלפים בעילה מטומטמת; סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ציבורי. סעיף אישום כזה, העונש הנקוב בצדו הוא 20 שנות מאסר. הפגיעה בזכויות יסוד חוקתיות של עשרות אלפים התקבלה בהשלמה.

אוטובוסים שביקשו להגיע למקומות ההפגנה נעצרו הרחק ממקומות היעד באורח לא חוקי. כל ניסיון לערב את הערכאה העליונה נועד לכישלון. אהרן ברק מינה צוות מיוחד לדון בכל העתירות. כולן, עד האחרונה שבהן, נדחו.

בשלב מסוים הגשתי, בין השאר, עתירה הקוראת לבית המשפט העליון לעצור את השימוש בצה"ל למטרות פוליטיות. עשרות אלפי החיילים שהתגייסו לשירות חובה, תפקידם היה אחר. לא לעסוק בגירושם של אזרחים מבתיהם. את העתירה הגשתי בשמם של שבעה קצינים בכירים במילואים. הבכיר שבהם היה תת־אלוף. אחד מהם היה טייס קרב, אלוף משנה, שהשתתף באין־סוף גיחות אל מעבר לקווי האויב. היה ביניהם גם אחד שכיום מכהן כחבר כנסת. בשלב מסוים ביקשו הקצינים למשוך את העתירה. הם חדלו להאמין בבית הדין הגבוה לצדק. ביקשתי מהם להעלות את הדברים על הכתב. הם עשו זאת, ואז שלחתי את פנייתם לבית המשפט. ברק מחק את העתירה בלי להתייחס לפנייה של הקצינים. התביישתי בשמם של האנשים הטובים האלה. הם גילו את סלידתם ממערכת המשפט. לא רק הם. מאות אלפים ראו באטימות סממנים של טוטליטריזם מאוס.

ברק כבר לא משרת במערכת, אבל יש רבים, שהיו אז חלק מן המובילים של המעשים הנפשעים שנעשו באוכלוסייה ענקית, שעדיין מכהנים בה. הם לא נפלטו ממנה. הם נשארו חלק אינטגרלי ממנה; במעמד בכיר יותר. אותי זה מפחיד.